"הטרמפיסט" מ-1986 אולי אינו מוכר לרבים, אך הוא נחשב לאחד המותחנים המרשימים של שנות ה-80. הסרט מספק לצופה כל מה שמותחן אדרנלין צריך להציע ועוד. אף על פי זאת, הוא כמעט ואינו מוזכר לצד קלאסיקות הפעולה של התקופה, כמו "היט" שיצא בעשור שלאחר מכן. כעת, לרגל ארבעה עשורים לצאתו, זוהי הזדמנות מצוינת להחזיר אותו למרכז הבמה ולהסביר למה בהחלט כדאי לצפות בו.
העלילה פשוטה למדי. ג'ים האלסי, בגילומו של סי תומאס האוול (ששיחק גם ב"אי.טי" כמה שנים קודם לכן), הוא צעיר שיוצא לנסיעה ארוכה לקליפורניה. בדרכו הוא מרים טרמפיסט בשם ג'ון ריידר, המגולם בידי רוטגר האוור, זמן קצר לאחר תפקידו הזכור ב"בלייד ראנר".
זמן קצר לאחר שנכנס לרכב, ריידר מודיע לג'ים כי הוא מתכוון להרוג אותו. למרות שג'ים מצליח, ברגע של תושייה, להשליך את ריידר מהרכב, הטרמפיסט אינו מוותר ופותח במרדף עיקש. מרדף זה דוחק את ג'ים אל קצה גבול היכולת הפיזית והנפשית שלו, והוא נאלץ להתמודד עם איום מתמשך שהולך ומתעצם עד לרגעי הסיום של הסרט.
מעבר לעלילה הפשוטה אך האפקטיבית, ולצד הצילום המרשים והנעימה המרכזית המצוינת, אחד המרכיבים הבולטים שמכניסים לסרט את הייחודיות שבו הוא משחקו של רוטגר האוור בתפקיד הנבל ג'ון ריידר. ניכרת כאן השפעה ברורה מסרטים כמו "שליחות קטלנית", שבהם הדמות המרכזית נרדפת על ידי כוח שנראה בלתי ניתן לעצירה, כמעט כמעין כוח טבע ולא דמות אנושית רגילה.
גם כאן הבחירה בשחקן אירופי תרמה לתוצאה, משום שבדומה לשוורצנגר בתפקיד ״המחסל״, האוור מצליח לגלם נבל מאופק, מדויק ובלתי נשכח באופן שקשה היה להשיג משחקן אמריקאי באותה תקופה. הביצוע שלו השפיע ככל הנראה על דמויות נבלים מאוחרות יותר, כמו אנטון שיגור ב"ארץ קשוחה" והג'וקר ב"האביר האפל", שיצאו שנים רבות לאחר מכן.
בנוסף, בדומה ל"דואל", רוב העלילה מתרחשת על הכביש, ללא שימוש בערים גדולות או במקומות הומי אדם. בשילוב עם עלילה יחסית פשוטה ופסקול שאינו ראוותני, מתקבלת פשטות מינימליסטית שמעצימה את הסרט בדיוק במידה הנכונה ומאפשרת לו לפגוע במטרה בצורה חדה וישירה.
