בני גנץ מדמם מנדטים, אז הוא יצא בקמפיין חדש: להציל את הגופה החבוטה שנקראת כחול לבן. הוא אפילו הספיק להשיק אותו בקול תרועה תחת הלוגו – "בלי רע"מ ובלי בן גביר".
רק כשהמנדטים בורחים – הוא נזכר לדבר על אחדות, ממשלת הסכמות, בתנאים שלו כמובן. האמת פשוטה: גנץ לא חיפש אחדות, הוא חיפש חבל הצלה, וכשאין לו הוא מנסה לקחת מהגוש האמוני, כאילו שאנחנו ברירת מחדל שלו.
זה אותו גנץ שחיבק את מנסור עבאס, שבנה ממשלה על קולותיו ופתאום מבקש מהימין להקריב את עצמו בשבילו רק כדי לשמור על הקריירה הפוליטית שלו.
הסיסמה שלו "בלי רע"מ ובלי בן גביר", כי הוא חושב שהוא מחליט מי שייך לעם ומי מוחרם – אחדות שהיא בעצם סלקציה.
זה כל הסיפור: הקמפיין של גנץ מזויף, כמו הגוש שעומד מאחוריו. האיש שמדבר על לא להחרים – רוצה להחרים חלק מהימין, כדי לפרק את הגוש האמוני.
לקחת קולות מהימין ולהעביר אותם לשמאל – כבר היינו בסרט הזה, אנחנו זוכרים איך הוא נגמר: זו לא ממשלת הסכמות – זו ממשלת סיסמאות. הם קוראים לזה אחדות אבל מתכוונים לאחדות בלי חצי מהעם. אז תודה – אבל לא תודה.
