כולנו מבינים שתקיפה אמריקאית היא עובדה מוגמרת. טראמפ לא יכול ללכת אחורה אחרי כל האיומים שפיזר, בוודאי לאחר הטבח הנורא ביותר שביצע המשטר בעמו בהיסטוריה האיראנית, וטראמפ זה לא אובמה. האיראנים נזכרו להסכים פתאום לשיחות הגרעין שסירבו עד כה, כדי למשוך זמן, אבל זה היה מאוחר מידי. ותודה לאל שגם טראמפ הבין את זה לאחר שחס על המשטר במלחמת 12 הימים בתקווה שאחרי המכה שחטפו יחזרו לדיפלומטיה ממקום הרסני פחות.
אין אף אחד בעולם המערבי, כולל אירופה, כולל מדינות ערב המתונות, ובוודאי העם האיראני, שיזיל דמעה אם המשטר הזה ייפול. למעשה, רוב בעיות הטרור בעולם, שלנו בוודאי, יפתרו כי הדלק והמכולל העיקרי מאחוריהם יגמר. החות'ים ימשיכו להיות חות'ים אבל ללא אסטרטגיה, הכוונה, נשק וכסף הם לא יהוו איום יותר מקיצוניים אחרים שקיימים במקומות שונים בעולם.

ועכשיו לשאלה מתי. להערכתי מתי שהוא השבוע. יתכנו עיכובים, אם טראמפ ירצה לרכז יותר כוחות, וגם משום שהוא נורא נהנה מהעובדה שכל העולם עומד במתח להחלטתו.
וכעת נדון באיזו תקיפה. אני מעריך במידה גדולה של ודאות שתקיפה סמלית לא תהיה, גם טראמפ מבין שזה יציג אותו באור מגוחך לחלוטין אל מול טבח ההמונים שמבצע המשטר. אבל לא בטוח גם שתקיפה היא שתחסל את המשטר. בשביל להפיל את המשטר צריך קמפיין ארוך, יציב, הפצצות קבועות למשך שבועות, ואולי סיוע קרקעי וחימוש מסיבי של גורמי אופוזיציה. אני לא רואה לזה סימנים מקדימים כרגע.

אז מה יכול לקרות? מתי שהוא בימים הקרובים ארצות הברית תכה בסמלי שלטון. אולי תחסל מנהיגים, אולי בסיסי משמרות המהפכה, בסיסי טילים ואתרי הגרעין ששרדו יהוו מטרות. זה לא יחסל את המשטר. תגובת הנגד של איראן תכלול כנראה בסיסים אמריקאים ואותנו, אבל לא בטוח. האיראנים חכמים, הם יודעים שזה בדיוק התגובה שארה"ב ואנו מחכים לה כדי להלום בהם יחד וללא רחם.
איראן לאחר מבצע עם כלביא עירומה מהגנה אווירית. כל מטוס קל יכול לטייל בה כרצונו ולהפציץ כל מטרה שיבחר בלי שאף אחד יעצור אותו. במבצע האחרון ולאחר שטראמפ ריסק את אתרי הגרעין המרכזיים בפצצות הגדולות והמתקדמות ביותר הקיימות כיום, המשטר בחר בתגובה סמלית בלבד נגד הבסיס האמריקאי בקאטר, כשהתריע על זמן התקיפה מראש ואף טיל לא פגע. זה יכול להיות משהו דומה, כי הצורך הראשון שלהם הוא לשרוד.

אבל אם גמלה בליבו של טראמפ להפיל את המשטר, סיבות תמיד ימצאו. ויש לכך סיכוי רב: אחרי ההצלחה שלו בוונצואלה התיאבון גדול. המשטר ברגע החלש ביותר שלו, בהזדמנות שלא תחזור. נפילתו תפתח עידן של שלום ושגשוג במזרח התיכון, הסכמי אברהם ללא המורא האיראני יורחבו, והכל על שמו. טראמפ השיג הכול. הוא מיליארדר, הוא נערץ, הוא נשיא ארה"ב פעמיים והוא בשלהי חייו. מה אדם כזה רוצה? מורשת.
ואיזו מורשת והערצה גדולה יותר מהפלת המשטר האיראני והפיכת כל העולם למקום בטוח יותר? כיכרות בטהראן יקראו על שמו, וילדים מסביב לגלובס ילמדו על התקופה ואישיותו דורות קדימה, כמו צ'רצ'יל, רונלד רייגן וענקים אחרים אחרים שהוצירו את חותמם.

לסיכום: תקיפה אמריקאית ודאית. היא ככל הנראה תהיה מסיבית, וישנו סיכון רב שהאיראנים יגיבו בירי לעבר ישראל. תקיפה אמריקאית לא תפיל מיד את המשטר – היא עשויה לתרום לרצף אירועים שבסופו של דבר יביא לכך. וכן, אנו חיים בזמנים היסטוריים. סוף סוף בדינמיקה חיובית.
