סימני שאלה כבדים הופנו היום (רביעי) לעבר נציגי יחידת להב 433 בבית המשפט השלום בראשון לציון, במהלך סדרת דיונים דרמטיים בעניינם של בכירי לשכת ראש הממשלה. בעוד המשטרה מנסה להרחיב את המגבלות על סביבת נתניהו, השופט מנחם מזרחי, דרש מהחוקרים לספק הסברים למה שנראה כדרישות שרירותיות וחסרות הצדקה פלילית.
בדיון שהחל היום בעניינו של יועץ רה"מ יונתן אוריך, הציגה המשטרה רשימה שמית מפורטת וביקשה להאריך את איסור יצירת הקשר שלו עם כלל לשכת ראש הממשלה – "מהראשון בלשכה ועד האחרון". הטענה החדשה והצפויה של המשטרה מתבססת על מה שהם מכנים "חקירת הפגישה הלילית" – חקירה שנולדה בעקבות דבריו של אלי פלדשטיין בריאיון ל'כאן 11', כך דיווח כתבנו הפוליטי מוטי קסטל.

הזיגזג של המשטרה והביקורת הנוקבת: במהלך הדיונים נחשפה מבוכה בקרב היחידה החוקרת, כאשר נציגת המשטרה אישרה כי עומר מנצור נחקר באזהרה כבר מהרגע הראשון. זאת בסתירה מוחלטת להודעת המשטרה מיום ראשון, אז נטען כי מנצור הגיע ל"עדות פתוחה" שהפכה לחקירה באזהרה רק תוך כדי ההליך.
נשיא בית המשפט, השופט מנחם מזרחי, הגיב בחריפות לחשיפה ואמר: "זה נורא ואיום שעומר מנצור נחקר באזהרה". השופט תהה איזו עבירה בכלל מיוחסת לדובר, וציין כי "לא היה חוקר אותו באזהרה" מלכתחילה, כך דיווח כתבנו לענייני משטרה שריה הרוש.

בהמשך הדיונים, שעסקו גם בערר של עומר מנצור על תנאי הרחקתו ובעניינו של ראש הסגל צחי ברוורמן, הטיח השופט מזרחי בנציגי המשטרה: "לא מבין למה אתם מבקשים תנאים מגבילים על עומר מנצור, מה פלילי במה שהוא עשה?". השופט דרש מהמדינה לבדוק מחדש את בקשת ההגבלות נגד מנצור.
בנוסף, נרשמה התפתחות משמעותית כאשר השופט אישר כי קיים צו על כלל חומרי הגלם שצולמו ב'כאן 11' בריאיון עם פלדשטיין, חומרים שטרם שודרו לציבור, כך דיווח כתבנו הפוליטי מוטי קסטל. החלטת השופט מזרחי בעניין ההגבלות על יועצי רה"מ תינתן בימים הקרובים.
ביום שני האחרון הגיש ראש הסגל, צחי ברוורמן, ערר חריף לביהמ"ש בבקשה להסיר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו, אותם הגדיר כ"קיצוניים וחריגים". ברוורמן עוכב לחקירה ביום ראשון בבוקר, לאחר שבלשי המשטרה דפקו על דלת ביתו בשעה מוקדמת וערכו חיפוש במקום.

עניינה של הפרשה, לפי הערר, הוא בריאיון של אלי פלדשטיין בו טען כי פגש את ברוורמן בקריה לפני יותר משנה, וזה סיפר לו על חקירה נגדו והוסיף כי ביכולתו "לכבות אותה". ברוורמן מכנה זאת "טענה כבושה של נאשם בפלילים", שבחר להעלותה רק בראיון טלוויזיוני לאחר ששתק בחקירותיו.
ברוורמן, שאמור להתמנות לשגריר ישראל בבריטניה, טוען כי התנאים מונעים ממנו "סיום נאות של תפקידו" ו"העברת מקל מסודרת", ומסכלים את יציאתו לשליחות. הוא הכחיש הכל בחקירה ובמהלך עימות שנערך בינו לבין פלדשטיין.

עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, המייצגים את אוריך, פנו לביהמ"ש בבקשה לקבל את חומרי הווידאו הגולמיים מהריאיון של עמרי אסנהיים עם אלי פלדשטיין. בבקשתם נימקו כי פלדשטיין מסר גרסאות משתנות, והחומר הגולמי – הכולל היסוסים, תיקונים ושאלות שנחתכו בעריכה – מהווה "חפץ שמעצם הצגתו נחוצה" ובעל פוטנציאל ראייתי מובהק שאינו משתקף בשידור הערוך.
בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע החודש כי התנאים המגבילים על אוריך בפרשת "קטאר" – פקעו לאחר 180 יום, מאחר שהמדינה הגישה את הבקשה באיחור. עם זאת, בפרשת "הבילד" נקבע כי טרם חלפו 180 הימים והתנאים חודשו. בשבוע שעבר הודיעו עורכי דינו כי בכוונתו לשוב לעבודתו כדובר בלשכה, אך המשטרה ממשיכה להערים קשיים.

השופט מזרחי כבר הנחית מכה לניסיונות המשטרה בשבוע שעבר, כשמתח ביקורת על הרשימות הגורפיות שהוגשו נגד אוריך. השופט תהה מדוע המשטרה מבקשת לאסור קשר עם ראש הממשלה בפרשת "הבילד", למרות שנתניהו עצמו כלל לא נחקר בה. "תמסור הנמקה, מדוע ראש הממשלה אשר לא נחקר בפרשת הבילד הוא אחד מן המעורבים שלטענתה אל לו לחשוד להיות עמו בקשר", כתב השופט ודרש מסמכים מגובים מהתובע הרלוונטי שיסבירו את פשר ה"רשימות השחורות".
