לפני כשבועיים הגעתי מסקרנות למפגש של רון שרף מארגון "אחים לנשק", בקיבוץ כאן בדרום. כשאני אומרת "השתתפתי", אני מתכוונת בעיקר לזה שהגעתי למקום. בפועל, עמדתי בחוץ.
למה בחוץ? כי כשנכנסתי למתחם וראיתי אולם עם בערך עשרים מבוגרים, נער אחד ואני, הבנתי מהר מאוד שאני חריגה בנוף. לא צריך תעודת זהות כדי להבין שרואים עליי מרחוק שאני לא בדיוק הטייפקאסט של אחים לנשק ואני גאה בכך.
3+קיוויתי לאירוע גדול יותר, כזה שאפשר להיבלע בו, לשבת בשקט, ולהקשיב לדברי השבח שרון שרף מרעיף על עצמו ועל הארגון שלו. זה לא קרה. בשלב מסוים, המארח קלט אותי מרחוק. מבט אחד הספיק. הוא ניגש, והתחיל לתחקר: מי את? למי את את מחכה? ולמה את עומדת בחוץ?
התחושה הייתה ברורה. מה עושה אחת כמוני בקיבוץ כזה, באירוע כזה?
ומה שמעתי משם, מבחוץ? ובכן, אם נסכם את כל המפגשים האלה בלונג סטורי שורט, זה בערך כך: הם הצילו את המדינה לפני השבעה באוקטובר. הם הצילו את המדינה בשבעה באוקטובר. הם הצילו את המדינה אחרי השבעה באוקטובר.
3+והם גם מבינים היטב שהם הולכים להפסיד בבחירות הקרובות – ולכן עכשיו "נותנים גז" לרשום כמה שיותר פעילים לקלפי. ולמה? כי כשהם יפסידו, יהיה להם כבר הנרטיב מוכן: הימין גנב את הבחירות. רק שיש בעיה אחת קטנה, אבל קריטית: אין להם קהל.
אחים לנשק מייחסים לעצמם הצלחות, מספרים סיפורים, בונים מיתוס על מיתוס אבל המציאות לא משתפת פעולה. האולמות ריקים, הכיסאות פנויים, וההתלהבות שהציפה את הרחובות בימי המחאה נגד הרפורמה פשוט נעלמה.
3+וזה לא רק אחים לנשק. כלל ארגוני המחאה נמצאים בנפילה חופשית. המחאה שאיימה "לשתק את המדינה", שגייסה מאות אלפים, שהתיימרה לייצג את "הרוב השפוי", איבדה גובה ולא במקרה. לא מעט מאלו שיצאו אז לרחובות, מבינים היום היטב את השלכות ההפגנות ההן על מדינת ישראל. מבינים בדיעבד מה קרה כאן. מבינים את המחיר. ולכן יושבים היום בבית.
זה לא אומר שהימין יכול או צריך לנוח על זרי הדפנה. להפך. זו בדיוק ההזדמנות. הזדמנות לצאת להצביע. הזדמנות להגדיל משמעותית את כמות המנדטים. והזדמנות להעביר מסר ברור למי שביקש להחריב את המדינה מבפנים: כן, קיבלנו מכה קשה. כן, עברנו משבר עמוק. אבל קמנו חזקים יותר. מאוחדים יותר – ובעיקר מפוכחים יותר.
הבנו הרבה יותר טוב מי אנחנו, מה חשוב לנו, ומה באמת צריך לעשות כדי לשמור על המדינה הזו. ומי שאין לו קהל, שימשיך לספר סיפורים שאף אחד כבר לא קונה – לעצמו.
