הכנסת תתכנס היום (ראשון) להצבעה בקריאה שניה ושלישית על תיקון חוק החוזים, לפיה יקבע כלל יסוד לפיו מעתה, במידה והצדדים לא מסכימים על פרשנות החוזה, יפורשו חוזים בהתאם ללשון החוזה, במקום פרשנות משפטית בחוזה עסקי.
על פי ההצעה, הכלל הראשון הוא כלל הפרשנות הלשונית: מוצע כי חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות, יפורש בהתאם ללשונו בלבד. לצד זאת, מוצעים שני חריגים לפרשנות הלשונית: אם מלשון החוזה בלבד נובעת תוצאה
שאינה מתקבלת על הדעת, או אם מלשון החוזה בלבד עולה סתירה בין הוראות שונות בו.

הכלל השני, הוא כלל פרשנות לפי אומד דעת הצדדים: מוצע כי על חוזה שאינו עסקי, חוזה אחיד או חוזה עבודה, ימשיך לחול כלל הפרשנות המרכזי הנוהג היום, והם יפורשו לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.
הלכה למעשה, הצעת החוק תצמצם את שיקול הדעת של בית המשפט בפרשנות חוזים בהתאם "לרוח הדברים", תוך התעלמות מלשון החוזה ככתובה, תוך הפעלת שיקול דעת עצמי.
