אנו עומדים בפתחה של תפיסת ביטחון ישראלית חדשה, כזו שאינה מוכנה עוד להכיל התעצמות של ארגוני טרור או ישויות מדינתיות על גבולותינו. הניסיונות הדיפלומטיים שאנו רואים כעת בגזרה הצפונית הם בבחינת "הקדמה למלחמה", שלב הכרחי לפני המעשה הצבאי הבלתי נמנע.
אין לי אשליות לגבי חיזבאללה או ממשלת לבנון; הם לא יתפרקו מנשקם מרצון. לכן, ישראל קרובה הרבה יותר למכת אש עוצמתית בלבנון מאשר להסדר מדיני יציב. הנחת העבודה הישראלית חייבת להיות ברורה: אם האויב לא יפורק מנשקו באמצעים מדיניים, והסיכוי לכך קלוש, אנו נדרש לאירוע צבאי נרחב כדי להסיר את האיום.
2+במקביל לחזית הצפונית, העולם עובר טלטלה שעשויה לשנות את פני המזרח התיכון. האירועים בוונצואלה והלחץ האמריקאי מסמנים סדר עולמי חדש, שבו משטרים רודניים מתפרקים בן לילה, כפי שראינו בעבר עם אסד שכמעט נפל או עם נפילת משטרים אחרים. המסר הזה מהדהד עד טהרן ומעורר תקווה בקרב העם האיראני, ואולי אף מבשר על הזדמנות היסטורית לישראל.
נפילת משטר האייתוללות אינה תרחיש דמיוני, והיא עשויה להוביל לברית אזורית חזקה ואף לשלום עם סעודיה. זהו רגע של חסד בינלאומי, שבו הציר הסיני-רוסי שותק והציר האיראני נחלש, וישראל חייבת לנצל את ההזדמנות הזו בתבונה ובנחישות.
2+אולם, בעודנו מנהלים מערכה קיומית בחוץ, בתוך הבית אנו עדים לאפסות משילותית מדאיגה. הממשלה הנוכחית מגלה חולשה מול ייעוץ משפטי לעומתי, המובל על ידי גלי בהרב-מיארה, שפועלת כשחקן פוליטי לכל דבר. זהו מצב אבסורדי שבו פקידות בכירה משבשת מהלכי ממשלה ואף מואשמת בשיבוש הליכי חקירה, אך ממשיכה לשבת סביב שולחן הממשלה כאילו דבר לא קרה.
זהו לא רק כשל טכני אלא ליקוי מאורות דמוקרטי. הממשלה משחקת "שחמט" מול מערכת משפטית (אהרון ברק, מנדלבליט ואחרים) שמשחקת ללא כללים, ובמקום להבקיע מול שער ריק ולמשול, היא בוחרת להכיל את האירוע ומפגינה רפיסות מול "מלחמת הרשויות" שנכפתה עליה.
2+גם בזירה הפוליטית הפנימית, שותפינו הקואליציוניים, ובראשם הנהגת המפלגות החרדיות, משחקים משחק כפול ומסוכן. אריה דרעי ומשה גפני נוקטים בגישת "ללכת עם ולהרגיש בלי" בכל הנוגע לחוק הגיוס. במקום להתייצב באומץ, בקולם, ולהכריז על תמיכה במתווה גיוס הגיוני הכולל את אלו שאינם לומדים, הם מסתתרים מאחורי הודעות דוברות עמומות ומקיימים משא ומתן ציני על תקציבים ומינויים.
הציבור החרדי זקוק למנהיגות אחראית ולא לעסקנות שמנציחה את הקרע. זוהי שעת מבחן לממשלה כולה: עליה להפסיק לגמגם, הן מול האיומים הביטחוניים והן מול האתגרים הפוליטיים והמשפטיים מבית, ולהתחיל למשול באמת.
הדברים נערכו על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי מדיני יעקב ברדוגו לטל מאיר בישראל הבוקר
