מחקר חדש של ארגונים "לב בגליל", "הפורום לישראל ירוקה" ו"קרן נחלת עצמאות" מצביע כי מאות מבנים בלתי חוקיים נבנים על אדמות חקלאיות בגליל. המחקר בדק בעיקר ההפרות מתמקדות באזור טוראען וכפר כנא.
החוק הישראלי מאוד ברור: קרקע שייעודה חקלאי מותר בה שימוש חקלאי בלבד, אך המציאות בישראל מלמדת שכשאין אכיפה – "איש הישר בעיניו יעשה". המחקר החדש שיצא בדק במיוחד את מצב האדמות החקלאיות בלב הגליל בין טורעאן לכפר כנא וגילה כיצד הפכו האדמות החקלאיות למשאב של נדל"ן, נופש ופנאי, הררי פסולת וחורבן הנוף הירוק והחקלאי של האזור.

הנתונים מבהילים. אם בשנת 2016 היו 149 הפרות חוק על האדמות החקלאיות במקטע, בשנת 2023 המספרים קופצים ל-345 הפרות ובשנת 2024 – 2025 יש קרוב ל-400 הפרות שמשנות דרמטית את ייעוד הקרקע החקלאית. כך יוצא שבממוצע, באזור בין טוראען לכפר כנא, יש פי 5 הפרות חוק באדמות חקלאיות מהממוצע הארצי בכל ארץ. במקום חקלאות, אפשר למצוא אתרי נופש ובריכות שחיה, זולות, מתחמי גרוטאות ושטחים שנקראים "עיזבות".
העיזבה זו חלקה שגודרה בתוך שטח חקלאי ובתוכה אפשר למצוא הכול חוץ מחקלאות. כבר לפני שלוש שנים זיהה השר עמיחי שיקלי שאדמות חקלאיות בכפר תבור שנקנו על ידי ערבים מיהודים גודרו והפכו לעיזבות. הוא חיבר דו"ח שמתאר את הבעיה כבעיה לאומית ומזהיר מפני תופעה של שינוי הקרקע בלב הגליל.

ההחלטה הרשלנית של בית משפט המחוזי בעניין "העיזבות" הפכה את פעולות האכיפה לחלשות למדי. אפילו הייעוץ המשפטי לממשלה קבע בדו"ח בזמנו בעניין ההפקרות באדמות החקלאיות בגליל כי "פסק הדין החליש את מעמד גורמי האכיפה, ופגע במוטיבציה שלהם למקד את מאמציהם במיגור תופעה זו".
כפי שהנתונים מראים, מאז שפרצה המלחמה, העדר האכיפה נגד העיזבות הביא לעלייה דרמטית בהפיכת אדמות חקלאיות למבנים, וזולות שבסופו של דבר, יגיעו עד צירי תחבורה מרכזיים ואת הסכנה בתופעה הזו ראינו כבר בשומר חומות.

מעבר לפגיעה בטבע ובנוף וביכולת של בעלי חיים להתקיים באזור, השתלטות על אדמות חקלאיות ושינוי ייעודי הקרקע מסכנים את הביטחון הלאומי של אזרחי מדינת ישראל. תושבי הגליל מקווים, שמקבלי ההחלטות יתעוררו מהקונספציות ויפעלו להגן על אדמות האזור.
תגובת הרשות לאכיפה במקרקעין: האחריות לאכיפה על פי חוק התכנון והבניה מוטלת באופן ישיר על הוועדות המרחביות במחוז צפון. למרות האמור, הרשות לאכיפה במקרקעין עוסקת באיתור רציף של עבירות בנייה חדשה בשטחים הפתוחים בצפון, מפעילה אמצעי אכיפה ומבצעת עשרות הריסות בשנה.

רק בשנת 2025 ביצעה הרשות לאכיפה למעלה מ-150 צווי הריסה. הסקר המצורף כולל בתוכו גם בנייה בהיתר או בניה פטורה מהיתר ועל כן הנתונים בו אינם מדויקים. מעבר לכך, הרשות פועלת להסרת חסמים תכנוניים ואחרים באופן שיסייע לאכיפה על ידי כל גורמי האכיפה. הרשות לאכיפה רואה חשיבות רבה בשמירה על השטחים הפתוחים, ופועלת בכל האמצעים כדי לשמור עליהם.
