בעקבות החלטת הממשלה אותה מובילה השרה מאי גולן יחד עם רה"מ נתניהו והשר בן גביר לעצור העברה של 220 מיליון שקלים המגיעים לארגוני הפשיעה הערבית מכיסם של משלם המיסים הישראלי – ולהעבירם לטובת כניסת השב"כ וחיזוק המשטרה לצורך סיוע במיגור הפשיעה, הרשויות הערביות פנו היום (רביעי) לבג"ץ בדרישה: יש לעצור את החלטת הממשלה.
במסגרת העתירה, הארגונים אף מבקשים מבית המשפט לעצור את יישום ההחלטה באופן מיידי באמצעות צו ביניים. לטענת העותרים, מדובר בקיצוץ מהותי בתקציבי הרשויות המקומיות הערביות ובתקציבי החברה הערבית, בעיקר ביחס לשנות התקציב 2025 ו-2026, וזאת בניגוד להתחייבויות הממשלה במסגרת תוכנית החומש שהעבירו נפתלי בנט ומנסור עבאס בממשלה הקודמת.
1+עוד הוסיפו העותרים כי בוועדת הכספים הועלתה טענה לניגוד עניינים שביטויו בכך כי כנגד השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה ,יוזמת ההסטות שביסוד החלטה ,3643 תלויה ועומדת חקירת משטרה – ולא ציינו כי טענה זו נסתרה באופן מוחלט על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה שקבע כי: "בכל הנוגע להחלטת הממשלה ולטענות בהיבטי ניגודי העניינים לשרה מאי גולן – נמצא על ידי המשנה ליועצת משפט ציבורי מנהלי שאין מניעה מקבלת החלטת הממשלה בשים לב למכלול נסיבות העניין בדגש על תהליך המקצועי שהוביל למימוש ההחלטה וייעודם של התקציבים". מה שצוין גם בדיון הוועדה עצמה על ידי היועצת המשפטית לוועדה.
"תקאדום": כך זרמו כספי המסים לארגוני הפשיעה בחברה הערבית
כזכור, בתחקירו של פרידמן עלה כי על פי החשד, מיליוני השקלים מועברים ללא בקרה אפקטיבית, לעיתים באישורם ובשתיקתם של פקידים בכירים במשרד האוצר ובגופי הביטחון, בעוד שכל ניסיון מצד הדרג הנבחר להחיל שקיפות נתקל בחומה בצורה של התנגדות.
התחקיר חושף כי המאבק של גולן לא היה רק מול פקידות המשרד, אלא מול המערכת כולה. גורמי ביטחון ואנשי שב"כ, כך נטען, לעגו לניסיונותיה לבקר את העברות הכספים ודרשו ממנה להפסיק את הביקורת. במשרד האוצר הגדילו לעשות ופעלו לעיתים בניגוד להנחיותיה הישירות, תוך שהם עוקפים את סמכותה ומעבירים כספים לפרויקטים בחברה הערבית על דעת עצמם.
