במהלך עדותה היום (רביעי) בבית המשפט, נחשפה השיטה שבה פעלו הפרקליטות והמשטרה להשגת צווי האזנות סתר בתיק 1000: לפי סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, הצווים הוצאו באמצעות הצגת חשדות חמורים של שוחד והלבנת הון כלפי רה"מ – חשדות שמעולם לא נכללו בתיק, ומעולם לא קיבלו אישור של היועץ המשפטי לממשלה לחקירה. לטענתו, בדרך זו הוטעה בית המשפט ואושרו האזנות סתר בהיקף חריג.
מי שהעידה על כך היא מיכל עילם, חוקרת בתיקי 1000 ו-2000, שהודתה כי בוצעו עשרות האזנות סתר לעשרות אנשים, ככל הנראה מסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עילם אישרה כי ההאזנות לא הועברו לידיעת ההגנה ואף לא נחשפו בפני בית המשפט. בחקירתה הנגדית שאל עו"ד חדד למי עוד האזינו מלבד נתן אשל, לשעבר ראש הסגל של נתניהו. עילם השיבה כי "אינה זוכרת", אך אישרה כי מדובר בעשרות בני אדם נוספים.

בשלב זה התערב השופט בר-עם, וציין כי לכאורה מדובר בצווי האזנות סתר חריגים במיוחד: "אלה לא צווים שגרתיים. מדובר בראש ממשלה, הולכים לבית משפט, זה לא אירוע רגיל". מדבריו עלה כי היקף כזה של צווים הוא כזה שקשה להניח שניתן לשכוח.
עילם ביקשה מהשופט "להסתכל על זה מהצד שלי", והוסיפה: "זה שהיה תיק של ראש ממשלה – מבחינתי זה תיק. לא אכפת לי מי זה". כשנשאלה מה כן זכור לה, השיבה כי היו מקרים שבהם הגיעה לבית המשפט ולא אמרה דבר, והעריכה כי הייתה שם "ככל הנראה יותר מחמש פעמים".

עילם העידה במסגרת פרשת ההגנה, לאחר שהפרקליטות ויתרה על זימונה כעדת תביעה.
