מהפכה שקטה במרחב בתי המשפט: החל מ-1 בינואר 2026 יוטלו מגבלות חדשות ומשמעותיות על צילום ופרסום תיעוד מבתי המשפט – מהלך שמעורר חשש לפגיעה בחופש העיתונות וביכולת הסיקור של הליכים משפטיים. הנהלים החדשים של ביהמ"ש נשענים על תיקון לחוק שעבר בכנסת ביוזמת האופוזיציה, בעוד ביהמ"ש עצמו הרחיב את הנהלים – והגביל עוד יותר את חופש העיתונות.
יודגש כי את הנהלים החדשים יש לחלק לשניים – הראשון הוא ההחלטה שלא לאפשר צילום חשוד ללא אישור, כפי שיפורט תכף. באשר לתיקון זה, ישנן סיבות טובות להתנגד אליו, שכן כאמור הנוהל מגביל משמעותית את היכולת לסקר חשודים – כמו למשל כאלה שנחשדים בעבירות מין וביטחון. מנגד, לפי יוזמי התיקון, בסוף חשוד הוא רק חשוד – ואין שום סיבה להכתים את שמו.
3+החלק השני של הנוהל, הוא הרחבה תמוהה של בתי המשפט, שמגבילה אפילו יותר את היכולת של העיתונאים לסקר דיונים בבתי המשפט, שכן בקשות לבצע תיעודים עיתונאיים במרחב ייאלצו לעבור מסלול ארוך יותר ופחות נוח. וכעת נפרט:
על פי תיקון לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026, צילום של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום – בתוך אולם בית המשפט – ופרסום הצילום, יתאפשרו רק באישור מפורש של בית המשפט. האישור יינתן רק במקרים חריגים, מטעמים מיוחדים, ורק אם שוכנע בית המשפט כי קיים עניין ציבורי של ממש הגובר על הפגיעה בכבודו של החשוד.
3+בנוסף, גם פרסום צילום של חשוד שצולם בין כותלי בית המשפט – לרבות במסדרונות ובשטחים הציבוריים – יחייב שינוי מהותי מהנהוג כיום. לפי ההסדר החדש, פרסום כזה יתאפשר רק בהסכמה בכתב של החשוד, או לחלופין באישור בית המשפט, אם יקבע כי העניין הציבורי בפרסום גובר על הפגיעה האפשרית בכבודו.
3+לצד שינויי החקיקה, עודכן גם נוהל מנהל בתי המשפט (נוהל 5-11) העוסק בצילום והקלטה בבתי המשפט. החל מ-1 בינואר 2026, כל צילום באולם בית המשפט – גם לפני כניסת המותב לאולם או לאחריה – יחייב הגשת בקשה רשמית לבית המשפט וקבלת החלטה שיפוטית. זאת, בניגוד למצב הקיים כיום, שבו ניתן היה להסתפק באישור דוברות הנהלת בתי המשפט או משמר בתי המשפט.
הבקשות יוגשו באמצעות טופס ייעודי, דרך מערכת "נט המשפט" או במזכירות בית המשפט, והמשמעות בפועל היא הקשחה משמעותית של הנהלים והכנסת שיקול דעת שיפוטי כמעט לכל פעולה של תיעוד חזותי באולם.
כתבי משפט בגופי התקשורת השונים הביעו חשש כי כי השינויים יכבידו על עבודת העיתונאים, יפגעו ביכולת לסקר הליכים בזמן אמת, ויצרו אפקט מצנן בכל הנוגע לתיעוד ציבורי של מערכת המשפט. לטענת גורמים בענף, הדרישה להיתרים שיפוטיים כמעט גורפת עלולה לצמצם את השקיפות ולפגוע בזכות הציבור לדעת, במיוחד בתיקים בעלי חשיבות ציבורית.
בחודש אוקטובר האחרון ועדת החוקה של הכנסת אישרה סופית את התיקון לחוק בתי המשפט, האוסר כאמור צילום ופרסום של חשודים לפני הגשת כתב אישום, למעט באישור מיוחד של בית המשפט.
3+ח"כ איתן גינזבורג שיזם את החוק הדגיש כי צילום חשוד באולם מעצרים מוחק בפועל את חזקת החפות ויוצר תדמית עבריינית עוד לפני שנשמעו טענות משפטיות. ח"כ טלי גוטליב טענה כי מדובר בצעד הכרחי למניעת השפלה ופגיעה בכבוד האדם, והבהירה כי אין מדובר באיסור פרסום גורף אלא בהגנה על אזרחים ברגע הפגיע ביותר שלהם.
מנגד, נציגת ארגון העיתונאים הזהירה מפני פגיעה בפומביות הדיון, בזכות הציבור לדעת וביכולת האכיפה של החוק בעידן שבו כל טלפון הוא מצלמה. כמו כן נטען כי מקור ההשפלה אינו בהכרח העיתונות אלא התנהלות גורמי האכיפה.
