בפגישה שקיימו אמש (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפלורידה, נרשמה הסכמה פומבית על עקרונות מרכזיים – אך לצד החיבוקים, דווקא אי-בהירויות הן אלו שבלטו. כשברקע הלחץ הבינלאומי סביב המלחמה בעזה וסבב פוטנציאלי נוסף באיראן, לשני הצדדים היה חשוב לשדר שיתוף פעולה – אך לא כל הנושאים נסגרו באופן חד-משמעי.

טראמפ: "חמאס לא יתפרק מנשקו? 59 מדינות ישמידו אותו"
איראן – נראה כי בסוגיה המרכזית של הפגישה השניים מסכימים, וישראל מקבלת תמיכה מלאה לא רק בנושא הגרעין אלא גם בכל הנוגע לפרויקט הטילים הבליסטיים. טראמפ, אתמול בהצהרה שלו מול המצלמות, נתן לישראל אור ירוק לפעול, במידת הצורך, באיראן. לא סתם מיהרו באיראן לצייץ בעברית איומים על תגובה מיידית.

יועצו של חמינאי עונה לטראמפ, בעברית: "התגובה מוכנה מראש"
עזה – אין התחייבות של טראמפ שלא נעבור לשלב ב' בלי השבתו של רן גויאלי ז"ל. משפחתו של רן נמצאת שם, וטראמפ מחבק ותומך במשפחה, תוך שהוא מספק התחייבות אישית להשיב את רן לקבר ישראל.
אם תהיה הכרזה על מעבר לשלב ב', המעבר תלוי בעיקר בחמאס, שבשלב הזה צריך להניח את הנשק ולהתחפף מעזה. החשש שיכפו עלינו את שלב השיקום כל עוד חמאס בעזה לא עולה בהצהרות, וזה חשוב. צריך לדאוג שזה יישאר כך.

טורקיה – ארדואן הוא לא חבר שלנו. הוא מטונף שמכנה את נתניהו היטלר. טראמפ רוצה כסף והולך למכור להם את החמקן. זה לא טוב, אבל זה מה יש. האמירה של טראמפ שהם לא יתקפו אותנו באמצעות המטוס אינה רלוונטית לנו. זה לא תרחיש שנמצא על הפרק.
למטוס יכולות דרמטיות, וטורקיה עלולה להיות מדינה שמחזיקה בהן. זה לא טוב.
זה לא כישלון שלנו, אבל צריך לעשות הכול כדי שבסוף העסקה הזו לא תצא אל הפועל. כרגע כל ההצהרות על מכירת המטוס נותרו כהצהרות בלבד, נקווה שכך יישאר.
סוריה – הכדור בצד של א-שרע. הוא בעיקר חושש מהסכם ביטחוני עם ישראל, כי זה מאיים על חייו ושלטונו. אם טראמפ ישלוף שפן מהכובע כדי לפתור את הסוגיה, מה טוב. כל עוד אין כזה הסכם, ירידה מכתר החרמון ונטישת אזור החיץ אינן על הפרק.

לבנון – טראמפ נפנף את השאלה והבהיר: חיזבאללה הם הבעיה. נדמה שכאן אין בכלל פערים.
שורה תחתונה – טראמפ ונתניהו שוב מדגמנים זוגיות מופלאה, ושולחים את הפרשנים שמספידים שוב ושוב את השניים ואת הקשר החזק ביניהם, לסל המחזור של הקשקשנים.
