תגלית ארכיאולוגית מרגשת בירושלים: ימים ספורים לפני צום עשרה בטבת, המציין את תחילת המצור על ירושלים, נחשף מקווה טהרה מימי בית המקדש השני מתחת לרחבת הכותל המערבי. הממצא, שהתגלה בחפירות של רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל, מספק עדות מוחשית לחורבן העיר לפני כ-2,000 שנה.
המקווה, החצוב בסלע ומטויח בדפנותיו, נחשף כאשר הוא חתום בשכבת "חורבן" המתוארכת לשנת 70 לספירה. בתוך שכבה זו, המכילה אפר שרוף, נמצאו כלי חרס רבים וכלי אבן האופייניים לאוכלוסייה היהודית שחייתה בעיר ערב החורבן. מבנה המקווה הוא מלבני (אורכו 3.05 מ', רוחבו 1.35 מ' וגובהו 1.85 מ'), ובחלקו הדרומי נחשפו ארבע מדרגות חצובות שהובילו לתוכו.

המיקום בו נחשף המקווה נמצא בסמיכות לבית המקדש הקדום ולכניסות המרכזיות אליו – הגשר הגדול מצפון וקשת רובינסון מדרום. במרחב זה התגלו בעבר עדויות נוספות לפעילות הקשורה בטהרה. החוקרים משערים כי המקווה שימש את התושבים היהודים ואת עולי הרגל הרבים שפקדו את האזור.
ארי לוי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, מסביר את משמעות הממצאים: "יש לזכור שירושלים הייתה עיר מקדש. היבטים רבים של חיי היומיום הותאמו לכך, והדבר מתבטא בהקפדה היתרה על דיני טומאה וטהרה". לוי מוסיף לגבי הממצאים הייחודיים: "הסיבות לשימוש בכלים עשויים אבן הן הלכתיות, ונעוצות בהכרה שאבן, בניגוד לחרס ומתכת, איננה מקבלת טומאה, ולכן ניתן להשתמש בה לאורך זמן".



שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לעיתוי הגילוי: "חשיפת מקווה הטהרה מחזקת את ההבנה עד כמה חיי הדת והיומיום בירושלים היו שזורים זה בזה. הגילוי המרגש הזה ממש לפני צום עשרה בטבת, מדגיש את חשיבות המשך החפירות ואת חובתנו לשמר את הזיכרון ההיסטורי".
מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי, מרדכי (סולי) אליאב, סיכם: "חשיפת מקווה הטהרה ובתחתיתו אפר מהחורבן מעידים כאלף עדים על היכולות של עם ישראל לצאת מטומאה לטהרה, מחורבן לתקומה".
