מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חריף על פרויקט המטרו בגוש דן – מיזם התשתית הגדול בישראל, שמגלם לדבריו אתגרי ביצוע אדירים ועלויות של עשרות מיליארדי שקלים. בדוח נקבע כי דחיות בהשלמתו גורמות "נזק של עשרות מיליארדי ש"ח" לאזרחי ישראל, וכי ליקויים בהיערכות עלולים להביא לדחייה נוספת, לשיבוש החיים של מיליוני אזרחים ולהתייקרות משמעותית.
הכשל המרכזי: אין גורם מתכלל
בליבת הממצאים מצביע המבקר על בעיה ניהולית קשה – "העדר גורם מתכלל" שמרכז את כלל הזרועות והגופים הנדרשים לפרויקט. לפי הדוח, על אף שרשות המטרו הוקמה בשנת 2021, במועד הביקורת הועסקו בה רק חמישה עובדים – נתון בלתי סביר ביחס לגודל המיזם.
5+הדוח מוסיף כי מנהל רשות המטרו נבחר רק במאי 2025, לאחר כשלוש שנים ממועד הקמת ועדת האיתור ביוני 2022, וכי לאחר סיום הביקורת דווח שהתפטר באוקטובר 2025 – כך שבפועל נוצר חוסר יציבות ניהולי בגוף שאמור להוביל את הפרויקט. המבקר אף מחדד את האבסורד בפרויקט שעלותו נכון ל-2025, עומדת על 177 מיליארד שקל (כולל הצמדות) – כשבפועל הגוף המופקד על הניהול מתמודד עם מחסור עמוק בכוח אדם ובשדרה ניהולית.
התקציב לפרויקט
דוח המבקר מצביע על שלושה סיכונים תקציביים מהותיים כבר בשלב הנוכחי: פערים של מיליארדי שקלים בין אומדן הפרויקט לבין התקציב המאושר, קיטון מסתמן בהכנסות הייעודיות שמממנות 50% מהפרויקט, ופערים במימון הממשלתי לתקופת הביניים עד לגביית ההכנסות – בהיקף של עשרות מיליארדים – כאשר משרד האוצר טרם הציג לממשלה מתווה בנושא. לפי הדוח, מודל המימון של המטרו מחולק בין תקציב המדינה (50%) לבין הכנסות ייעודיות (50%) – אך רכיב ההכנסות תלוי בפעולות הציבור ובשוק הנדל"ן, ולכן אינו ודאי.
5+בין מקורות ההכנסה שמפרט הדוח: מס השבחה בהיקף מוערך של 25-30 מיליארד שקל, שנגבה בעת מימוש זכויות בנייה או מכירת נכסים באזור המטרו. המבקר גם מציין ירידה באומדן ההכנסות של כ-2 עד 13 מיליארד שקל בעקבות שינויי שיעורי המס (מ-35% ל-32%) וקביעת שיעור מופחת של 20% עד 2030. המקור השני: היטל מימון בהיקף מוערך של 25-35 מיליארד שקל, שתלוי בהיקף הבנייה העתידי. המקור השלישי: מס גודש בהיקף מוערך של מאות מיליוני שקלים בשנה, שתלוי במספר כלי הרכב שייכנסו למטרופולין תל אביב.
סוגיית "פער העיתוי" בולטת במיוחד: המבקר מציין כי הכנסות מהיטל המימון מתוך כ-89 מיליארד שקל מכלל ההכנסות הצפויות יתקבלו במשך 30 שנה לאחר הפעלת המטרו – בעוד ההוצאות מתבצעות כבר כעת – וכי טרם נקבע מנגנון גישור בתקציב המדינה.
5+פערי היערכות שעלולים לייצר דחיות
מבקר המדינה קובע כי נת"ע, משרד התחבורה ורשות המטרו טרם השלימו את ההיערכות לקליטה של עד 16 אלף מומחים ועובדים זרים שנדרשים לפרויקט, ונמצאו פערים גם בהיערכות לקליטת מכונות וציוד הנדסי. בנוסף – טרם גובשה תוכנית להסדרת העומס החריג הצפוי כשאלפי משאיות ינועו בגוש דן לצורך העבודות, מצב שעלול לגרום לעיכובי לוח זמנים משמעותיים.
הדוח מפרט גם מחסור בציוד לעבודות תת-קרקעיות, לרבות מכונות TBM לחפירת מנהרות – שאינן נמצאות בישראל – לצד קשיים לוגיסטיים בהובלת חומרי בניין ובפינוי עודפי עפר.
5+בתחום הלוגיסטיקה, דוח שהוכן עבור נת"ע המליץ המבקר לשלב מרכזים לוגיסטיים (מרלו"גים) בפרויקט ואף הציע תשעה אתרים – אך ארבעה נפסלו ובחינת היתר טרם הושלמה. המבקר מזהיר כי אם לא יוקמו מרכזים כאלה, ייתכן שהובלות יבוצעו בכל שעות היממה, מה שעלול להגדיל את נפחי התנועה ולהחמיר את העומסים בכבישים, ובמקביל לפגוע ביעילות הביצוע בשל מחסור בשטחי אחסון באתרי העבודה עצמם.
תיאום תשתיות: מים וחשמל
גם בתיאום מול גופי תשתית, הדוח מצביע על פערים. כך, למרות תיאומים שמתקיימים בין נת"ע לרשות המים לפחות מאפריל 2024, במועד סיום הביקורת עדיין לא היה בידי נת"ע הסכם עקרונות חתום עם רשות המים, ולא התקבל מידע אם ההנחיות שסוכמו הועברו בפועל לתאגידי המים וקיבלו תוקף מחייב.
בתחום החשמל, הביקורת מציינת כי לפי הערכות נת"ע ונגה, צריכת החשמל של פרויקט המטרו בשעות שיא תהיה כ-320 מגה-ואט – כ-2% מכושר הייצור של המשק – וכי המטרו יחובר לרשת באמצעות שמונה תחנות משנה פרטיות בחיבור למתח עליון 161 קילו-ואט.
5+המטרו מתוכנן לעבור ב-24 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים יותר מ-3 מיליון תושבים, ולכלול שלושה קווים באורך 150 ק"מ, עם 109 תחנות. לפי הדוח, הממשלה קיבלה באוגוסט 2021 את החלטה 200 ששימשה בסיס לחוק המטרו, שאושר בנובמבר 2021 ותוקן באוגוסט 2024 – ומעניק סמכויות מיוחדות לגורמים הממונים ומגדיר מנגנוני מימון באמצעות מסים והיטלים.
