ההצלחה ההיסטורית של צה"ל במלחמה מול איראן העלתה שאלה קשה: כיצד ייתכן שהצבא שנכשל בטבח 7 באוקטובר הוא אותו צבא שהנחית מכה קשה על משטר האייתוללות? בחלק השני של תחקיר "שיטת נווה" שפורסם הערב (רביעי), חשף כתבנו ישי פרידמן את האיש שחינך ולימד את קציני ולוחמי צה"ל לאורך השנים, ומהי האג'נדה שהנחיל לדרג הצבאי הבכיר. התחקיר נעשה בשיתוף ארגון עד כאן.
הבכירים שהתחנכו תחת נווה
בין בוגריו של נווה נמנים הקצינים הבכירים ביותר בצה"ל ערב טבח השבעה באוקטובר. ביניהם: האלוף ירון פינקלמן, אלוף פיקוד דרום שהופתע אותו בוקר לנוכח המתקפה, קצין נוסף שנמנה בין הבוגרים הוא ראש אמ"ן אהרון חלויה, שאחראי למחדל המודיעני הגדול ביותר מאז קום המדינה. נווה מהלל ומשבח את חלויה.

כך שונתה תפיסת הביטחון של צה"ל ב-30 השנים האחרונות
גם שרשרת הפיקוד במטכ"ל החדש מלאה בחניכיו של נווה: סגן הרמטכ"ל תמיר ידעי, מנכ"ל משרד הביטחון עמיר ברעם ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה רומן גופמן. כולם בוגרים של נווה.
במאמר שפרסם תא"ל גופמן בשנת 2021, תחת הכותרת "תיאטרון המצביאות", הוא תיאר את תפקיד המצביא: "צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה".
באמצעות מודל מפורט: מודל 'מרחב השיח', מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. כמו כן, יש להדגיש כי לא רק מפקדי צה"ל עוברים תחת ידיו של נווה, אלא גם בכירים בשב"כ ובמוסד עוברים את סדרת החינוך.

ביקורת על נווה, והמשך הקונספציה
כבר בעבר היו שביקרו את שיטותיו ותפיסותיו של ד"ר שמעון נווה. מושגים צבאיים חדשים כמו "אפקטים ומנופים", "צריבת תודעה" על חשיבת האויב עוררו ביקורת מצד בכירים במערכת הצבאית שראו במושגים הללו אשליות והולכת שולל.
אחד המבקרים הגדולים של התפיסה הזו, היה הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט, שראה בתפיסות הללו "נגיף" שחדר לתוך מערכות הצבא. אך למרות הביקורת, צה"ל לא באמת השתחרר מהתפיסות הללו.

יתרה מכך, צה"ל אימץ את תורת הלחימה של ד"ר נווה. מדובר בתפיסה צבאית שרואה באויב הערבי הפלשתיני – שותף מדיני שאין להכריע אותו, אלא 'להכותו מסבב לסבב' עד שיחזור שוב לשולחן המו"מ ויקבל את תכנית חלוקת הארץ.
הסכמי אוסלו עיצבו את צה"ל מחדש עד שהפסיק לראות באויב בעזה ובשומרון ישות שיש להביסה ולהכריעה. לכן נווה, למרות שסולק מהצבא אחרי מלחמת לבנון השנייה – חזר אליו שוב ואף קיבל גישה לבכירי המפקדים בצה"ל בשב"כ, במוסד ובמשטרה.
האירועים שקדמו לטבח ה-7 באוקטובר
כשהאויב הוא אינו אלא "שותף מדיני פוטנציאלי", הפרטנר שמעבר לפינה – מה הפלא שלצה"ל לא היו תוכניות לכיבוש הרצועה בשבעה באוקטובר. כמו כן, זה גם לא מפתיע כי אף אחד בצבא לא ראה בעיה לקיים פסטיבל המוני סמוך לעזה או להכניס אלפי פועלים וחולים עזתים לתוך ישראל.
בכירי מפקדי צה"ל חונכו לחשוב שהפלשתינים אינם האויב. משום כך, לא רק שכל מערכות הבטחון הופתעו מפלישת חמאס ב-7 באוקטובר, אלא שייתכן ורבים מהם עדיין אינם מסוגלים תודעתית לחשוב שאפשר לנצח במערכה הזו.

וינטר חשף בחודש דצמבר 2024, בריאיון שהעניק לתאגיד החדשות "כאן", כי הרמטכ"ל הרצי הלוי סיכל את מינויו למזכיר צבאי כ-5 ימים בלבד לפני הטבח בעוטף. זאת בטענה כי 'הוא לא מתאים לתפקיד וכי החלטת ראש הממשלה היא לא עניינית'.
מטעם לשכת רה"מ נמסר בתגובה כי אם הדברים אכן נכונים מדובר באירוע חמור, כיוון שבדמוקרטיה הצבא כפוף לדרג המדיני ואין לרמטכ"ל סמכות להביע את דעתו האישית או הפוליטית בעניינים אלו.
כעת ניתן להבין מדוע מערכת ביטחון שהתחנכה על ערכים בהם הדרג הצבאי הוא מעל הדרג המדיני ויכול לתמרנו, וכן שהדבקות במשימה היא לא הערך החשוב ביותר ללוחם וכי האויב הפלשתיני הוא בעצם "שותף פוטנציאלי" – תופתע בטבח ה-7 באוקטובר ואף לא תעדכן את ראש הממשלה לאחר תחילת המתקפה.
תגובת דובר צה"ל: המכללות הצבאיות עוסקות במתן הכשרה איכותית למפקדי צה"ל על ידי קצינים מקצועיים שפועלים בהתאם לערכי צה"ל ולממלכתיות הנדרשת. נדגיש כי תא"ל (מיל') שמעון נווה אינו מועסק בצה"ל. ואין כיום כל התקשרות עימו.
