ההצלחה ההיסטורית של צה"ל במלחמה מול איראן העלתה שאלה קשה: כיצד ייתכן שהצבא שנכשל בטבח 7 באוקטובר הוא אותו צבא שהנחית מכה קשה על משטר האייתוללות? בתחקיר שפורסם הערב בתוכנית "שיטת נווה", חשף כתבנו ישי פרידמן את האיש שחינך ולימד את קציני ולוחמי צה"ל לאורך השנים, ומהי האג'נדה שהנחיל לדרג הצבאי הבכיר. התחקיר נעשה בשיתוף ארגון עד כאן.

לתמרן את הדרג המדיני
ד"ר שמעון נווה (תא"ל במיל') הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על הקצונה הבכירה בישראל, ומי שאחראי לעיצוב דמותם של ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בשיחות סגורות שהגיעו לידי חדשות 14, חשף נווה באופן מפורט ובוטה מה הוא חושב על צה"ל, כיצד הוא מלמד את חניכיו לתמרן את הדרג המדיני, ומה לעשות כאשר הדרג המדיני אינו סר למרות הצבא.

איך הסכמי אוסלו סללו את הדרך לטבח השבעה באוקטובר
נווה נולד בחדרה, התגייס לצה"ל ב-1966 והתנדב לצנחנים. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס קציני חי"ר, ובמהלך מלחמת יום הכיפורים פיקד על פלחה"ן צנחנים. במלחמת לבנון הראשונה שימש קצין אג"ם של עוצבת האש. לאורך השנים, דורות של קציני צה"ל, בהם בכירים ואלופים, למדו תחתיו – ועד היום הוא נחשב לדמות מוערכת וכריזמטית שעיצבה במידה רבה את תפיסת הלחימה של צה"ל בעשורים האחרונים.
הקמת המלת"ם והסכמי אוסלו
נווה למד באקדמיית מגימו (MGIMO) הרוסית, שנחשבה לחלק ממוסד המשטרה החשאית של ברית המועצות (הקג"ב). חלק ניכר מכתיבתו האקדמית עוסק בצבא הסובייטי. בשנות ה-90 הוא הקים את המלת"ם – המרכז לחקר תורת המערכה, גוף צבאי מחשבתי שעיצב את הקצונה הבכירה בישראל.

הקמת המלת"ם שלובה למעשה בהסכמי אוסלו. בתחילת שנות ה-90, ערב האינתיפאדה השנייה, השתנו האתגרים הביטחוניים של ישראל. צה"ל, שהורגל עד אז למלחמות גבולות, נאלץ לשנות את אופיו אל מול אוטובוסים מתפוצצים ופיגועי טרור בפנים הארץ.
במסמכים צה"ליים העוסקים במאבק מול הטרור והאויב הפלשתיני החלה להיכתב שפה חדשה: לא השמדת האויב ומיגורו, אלא מושגים כמו "הוגעת האויב", "עימות מוגבל", "הפעלת אפקטים", "מנופי לחץ" ו"תמונת ניצחון" – כלומר, לא ניצחון בפועל.

לנווה השקפה פוליטית ברורה: הסכמי אוסלו הביאו עימם תפיסה שונה. הפלסטינים אינם עוד אויב, אלא אוכלוסייה "כבושה" ושותפים לדרך השלום, ולכן תפקיד המצביא הוא לשנות את תפיסת הצבא ולהסתגל למציאות החדשה.
הנחלת תורת לחימה חדשה בפיקוד מרכז
נווה הבין כי המקום הראשון בו נדרש שינוי הוא פיקוד המרכז, שבראשו עמד באותה תקופה האלוף עוזי דיין, וזאת בניגוד לאלופי פיקוד הצפון והדרום שעמדו מול אויב מוגדר. לתפיסתו, הסכמי אוסלו דרשו אימוץ טרמינולוגיה ותפיסה צבאית מחודשות. נווה הנחיל למפקדי צה"ל את התפיסה כי מושגים צבאיים, כמו המונח "ניצחון", משתנים אל מול המציאות החדשה.

למעשה, הסכמי אוסלו שינו את התפיסה הצה"לית שהתקבעה בצבא עד אסון ה-7 באוקטובר. התפיסות החדשות הובילו להמצאת תורת לחימה לפיה "אפשר לשלוט בשטח גם בלא נוכחות קרקעית", וכי "מטרת המלחמה אינה להביס את צבא היריב אלא להפעיל עליו מנופים". תפיסות אלו הוחדרו לצה"ל, בין היתר, על ידי המלת"ם של שמעון נווה.

חטיפת הלוחמים והתמרון הקרקעי: 18 שנה למלחמת לבנון השניה
מלחמת לבנון השנייה וסגירת המלת"ם
נווה המשיך לעצב את דמותם של הקצינים הבכירים בצה"ל במשך עשר השנים הבאות, תחת הרמטכ"ל דאז, בוגי יעלון, שלפי תיאורו של ד"ר נווה הפך למעין חסיד ותלמיד שלו.
לצד זאת, המלת"ם ספג ביקורת. אחד המבקרים הגדולים של המרכז ותפיסותיו הצבאיות היה הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון, שכתב דו"ח מקיף וקטלני על המכון. שומרון שלל את התפיסה הצה"לית החדשה ביחס לטרור הפלשתיני והשיעי מלבנון, לפיה ניתן לנצח את האויב על ידי "שינוי רצונו באמצעות פעולה על תודעתו במנופים ואפקטים".

מלחמת לבנון השנייה
בשנים בהן עסק צה"ל בנסיגה מלבנון ובפינוי היישוב היהודי מעזה וצפון השומרון, הוא נאלץ להתמודד גם במערכה מול ארגון חיזבאללה. בעקבות הביקורת הציבורית הרבה על ניהול המערכה הוקמה ועדת וינוגרד. כחלק ממסקנותיה, הפנתה הוועדה אצבע מאשימה למלת"ם שבראשו עמד נווה.
"במלחמת לבנון השנייה מצאנו בחלק מדרגי הפיקוד הגבוהים חולשה ניכרת בדבקות במשימה, שחלחלה חלקית גם אל היחידות הלוחמות", נכתב בדו"ח. "המסקנה היא שחיזוק הנטייה של לוחמים ומפקדים לדבוק במשימתם ולחתור לניצחון מחייבת לא רק הטמעה של ערכים חשובים אלה, אלא גם בחינה עמוקה של הסיבות לכך שערך חיוני זה נשחק, כפי שהתברר במלחמת לבנון השנייה".

בעקבות הביקורת על כשלי המלחמה ודו"ח מבקר המדינה, המלת"ם נסגר. במקומו הקים תא"ל איתי ברון את "מרכז דדו" לחשיבה צבאית. אולם, למרות הכישלון הגדול שבא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה, נווה נותר דמות נערצת ("גורו") בעיני קצינים רבים, ובשנת 2014 הוחזר לצה"ל בתקופת הרמטכ"ל בני גנץ.
מי שיזם את חזרתו היה האלוף יוסי ביידץ, ששימש אז כמפקד המכללות הצבאיות. לדברי נווה, הרמטכ"ל גנץ לא באמת הבין מדוע צריך את נווה לחינוך בכירי צה"ל, אך גם לא היה אכפת לו מכך. הפעם הוא לא עמד בראש גוף גדול כמו המלת"ם, אך צה"ל העניק לו גישה לקצינים בכירים נבחרים, שזכו ללמוד ממנו מצביאות כדי "להפוך אותם מגלדיאטורים לכוכבים", כלשונו.
מתפיסת המצביא האידיאלי – ועד ה-7 באוקטובר
ד"ר שמעון נווה לימד כיצד צריכים הקצינים להשפיע על המדיניות הממשלתית. בהקלטה שחשף כתבנו ישי פרידמן, נשמעת התייחסות לטרפוד התקיפה של מתקני הגרעין באיראן על ידי מאיר דגן, ראש המוסד דאז.
לדברי נווה, המצביא האידיאלי הוא זה שמעצב את החלטות ראש הממשלה לפי האינטרסים וההבנות שלו. מכאן, הדרך קצרה להחלטה שלא להעיר את ראש הממשלה בשעות שבהן נפתחת מלחמה. לתפיסתו, אנשי מערכת הביטחון לא צריכים רק לפעול ולאסוף מודיעין מול האויב, אלא לפעול גם מול נבחרי הציבור.

ומי הן הדמויות שהביא נווה להרצות בפני החניכים בקורס? אחד המרצים הבכירים שהוזמנו הוא מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, שלפי הנטען אסף מודיעין על נבחרי ציבור. קצין משטרה נוסף שנווה התגאה בו מאוד הוא ניצב כורש בר נור, מי שהיה אחראי לחקירות ראש הממשלה נתניהו.
תגובת דובר צה"ל: המכללות הצבאיות עוסקות במתן הכשרה איכותית למפקדי צה"ל על ידי קצינים מקצועיים שפועלים בהתאם לערכי צה"ל ולממלכתיות הנדרשת. נדגיש כי תא״ל (מיל׳) שמעון נוה אינו מועסק בצה״ל. ואין כיום כל התקשרות עימו.
ההקלטות בוצעו על ידי תחקירן עד כאן.
אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו נא לפנות ל[email protected]

