עוד החלטה דרמטית, כי היא נוגעת בלב חקירת הפצ"רית ובניהול אחת הפרשות הרגישות בישראל. תקציר הימים האחרונים: השר יריב לוין ביקש מבג"ץ שוב למנות את השופט אשר קולה למלווה החקירה.
היום בג"ץ השיב – לא, ועם הצעה "פתוחה בפני המשיב הדרך לפנות בבקשה כי נמנה גורם מלווה בהתאם לסמכותנו הכללית, נוכח הדחיפות והחשיבות שבמינוי גורם מלווה לחקירה, עליהם עמד גם המשיב בבקשתו, נראה כי ככל שיבחר המשיב לפנות בבקשה כאמור, ראוי שיעשה כן בהקדם האפשרי. ויפה שעה אחת קודם".

כלומר, שר המשפטים, אם תרצה, אנחנו נסייע לך, אנחנו נמנה מלווה לחקירה. תודה. אבל לא תודה. יש פה תפיסת עומק, שבסוף ההכרעה לא צריכה להיות נתונה בידיו של השר, אלא, תיראו מופתעים, בידיהם של השופטים.
אבל מבג"ץ כבר אין ציפיות. מהשר יריב לוין דווקא כן. שר שנכנס לתפקיד עם הבטחות גדולות והכרזות מיותרות, ובפועל – אנחנו באחת השנים שבהן בג"ץ מתפרע יותר ויותר עם רגל על הגז, בלי בלמים ובלי איזונים.

אז למה לנסות שוב את אותו מינוי? כשברור שהוא ייחסם? זו השאלה האמיתית. האם זה חיפוש פתרון או חיפוש אליבי לכישלון? כי שר משפטים לא נבחר כדי להסביר למה אי אפשר – אלא כדי לגרום לדברים לקרות, וכרגע המהלכים שלו מול בג"ץ לא מחושבים ולא נכונים.
אולי הגיע הזמן שהשר יעשה חשבון נפש. כי בסוף מי שמשלם את המחיר הם חיילי כוח 100 והציבור.
