תוכנית השלום בת 20 הנקודות של הנשיא דונלד טראמפ, שנועדה להביא סדר חדש למזרח התיכון, נמצאת כעת במבחן המציאות הגדול ביותר שלה. בעוד שהשלב הראשוני של התוכנית הביא להחזרת רוב החטופים מלבד אחד: החטוף החלל רן גואילי, השלב השני נראה כעת כמשוכה כמעט בלתי עבירה, כך פורסם היום (שבת) בוול סטריט ג'ורנל.
נכון להיום, עזה מחולקת למעשה לשתי ישויות: ישראל שולטת בקצת יותר ממחצית המובלעת, בעוד חמאס מחזיק ביתרה. השלב השני של התוכנית דורש מחמאס לוותר על הממשל ולהעביר את השליטה לכוח בינלאומי ולוועדה טכנוקרטית של פלשתינים. אולם, חמאס מסרב להתפרק מנשקו – דבר של א מאפשר להתקדם לשלב ב'.
3+הנשיא טראמפ, מצידו, משדר אופטימיות חסרת תקדים. בנאום שנשא ביום רביעי שיבח את ההסכם ואמר: "סיימתי את המלחמה בעזה, והבאתי לראשונה מזה 3,000 שנה שלום למזרח התיכון". אולם מומחים בשטח מציירים תמונה שונה.
עופר שלח, מנהל מחקר מדיניות ביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב, מטיל ספק בגישה האמריקנית: "אני חושב שנקודת המחלוקת החשובה ביותר כאן היא המציאות. מההתחלה, כל הרעיון של מה שמעבר לשלב הראשון היה מעורפל מאוד, אבל הממשל האמריקאי הזה לא עוסק בפרטים, לא עושה דברים מורכבים ולא עושה דברים לטווח ארוך".
3+דניאל שפירו, שגריר ארה"ב לשעבר בישראל ועמית במועצה האטלנטית, מזהיר מפני הכשל הצפוי בפירוז הרצועה: "כל זה יקום או ייפול על פירוק יעיל של נשק. אף אחד לא רוצה להיכנס ולהילחם בחמאס כדי להסיר את נשקו, והנשיא טראמפ כנראה לא רוצה שישראל תחזור למבצעים גדולים, מה שיפגע בטענתו שסיימה את המלחמה".
הבעיה המרכזית היא ששום מדינה לא מוכנה לשלוח חיילים לכוח הייצוב אם המשמעות היא עימות חמוש עם חמאס. מנגד, פריסה רק באזורים שבשליטת ישראל נתפסת כבעייתית פוליטית. אמנה מהוואר, אנליסטית בכירה בארגון "ACLED", מסבירה: "אף אחד לא רוצה להיתפס כמי שעושה את העבודה המלוכלכת של ישראל".
3+למרות הקשיים, מהוואר מציינת כי עצם הפסקת האש היא הישג: "תוכנית השלום הזו הייתה התוכנית הטובה ביותר על השולחן באותו רגע כדי לעצור את הלחימה. זה היה צריך להיות רחב מספיק ומעורפל מספיק כדי שהצדדים הלוחמים יסכימו לכך, אבל מההתחלה כולם ידעו עד כמה בעייתי יהיה ליישם את זה".
מעבר לאסטרטגיה הגדולה, קיימים נושאים הומניטריים ואישיים שמעכבים את ההתקדמות. חמאס טרם השיב את גופתו של החטוף החלל רן גואילי, בטענה כי אינו מצליח למצוא אותה. מנגד, ישראל מסרבת לפתוח את מעבר רפיח עד שגופתו תוחזר.
3+בינתיים, הממשל האמריקני מקדם פריסה ראשונית של כוח בינלאומי מצומצם ברפיח בתחילת 2026. עופר גוטרמן, חוקר בכיר ב-INSS, מסכם את הלך הרוח: "ייתכן שיהיה יישום סמלי, קטן, כוח קטן מאוד בשטח קטן מאוד, כך שאנשים יגידו 'אנחנו צריכים להסתכל על הצד החיובי, זו התחלה', ומשם זה יצמח. הרצון הפוליטי להראות התקדמות חשוב יותר מכל דבר אחר".
בעוד שבועיים צפוי ראש הממשלה נתניהו להיפגש עם טראמפ בארה"ב, בניסיון לחלץ את התוכנית מהבוץ.
