במדינת ישראל, יש עיר ואם בגוש דן, שמכילה כמעט כל רעיון, השקפה ואדם. מדובר במעוז הליברלים, הפלורליסטים והדמוקרטים. זאת לתפישת רבים מהתושבים והמנהיגים המקומיים, המתהדרים בסיסמאות כסובלנות וקבלת האחר, על רקע מוצא, אורחות חיים, השקפת עולם, אמונה, נטייה מינית ועוד. אם תהיתם על פשר האמירה "כמעט כל אדם", הגעתם לנקודה.
במעוז הליברלים, הפלורליסטים והדמוקרטים לכאורה, מכילים בהבנה תפילת מוסלמים בהפרדה מלאה בפרהסיה, אך חלילה מלהכיל תפילת יהודים בהפרדה ביום הכיפורים, היום הקדוש ביותר בשנה. במעוז הליברלים, הפלורליסטים והדמוקרטים יהיו מי שיראו בהנחת תפילין בפרהסיה עבירה, אך תפילה על שטיחון והשתחוות אפיים ארצה לכיוון מכה, ברחוב או לצד הכביש, יתקבלו בהבנה.

במעוז הליברלים, הפלורליסטים והדמוקרטים, אמנם רק בחלקו הדרומי של "המעוז", מתקיימות קריאות מואזין מהמסגדים, הקורא פסוקי קוראן ומזמן לתפילה את תושבי העיר המוסלמים. באזורים שונים של העיר אין בעיה עם פעילות ארגונים עוינים, המזוהים עם האחים המוסלמים ומוסדות זרים המקדמים אמונות שונות, שאינה בהכרח תואמת את קווי היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית, ליבראלית, פלורליסטית וכיו"ב.
אך בחג האורים, מסתבר שדווקא חנוכיות, המפיצות אור, עושות שחור על הנשמה לחברת מועצה. זו בחרה לתקוף את פעילותם של שלוחי חב"ד בעיר במילים כדוגמת "שטיפת מוח" ו"הדתה". בפוסט שפרסמה אותה נאורה לכאורה, לקראת חג החנוכה, קראה היא: "להעיף את חב"ד מתל אביב-יפו". עוד הוסיפה ואמרה: "אם אתם חושבים שחב"ד זה רק סופגניות, נרות ודירות לישראלים סטלנים בהודו – אתם טועים. מדובר בארגון שטיפת מוח שהקים 49 בתי חב"ד רק בת"א, ובמרכז וצפון העיר 37 סניפי חב"ד – שם יותר חשוב להם הדתה".

האם הפריעו למי מחברי המועצה חגיגות "ליל כל הקדושים" (הלואין), עת הסתובבו ילדים בתחפושות של מלאך המוות ורוחות רפאים ברחובות העיר, עם דלעות וסלסלות ממתקים כמנהג שהחלו בו עובדי אלילים ואומץ על ידי הנוצרים? האם תצייץ אותה חברת מועצה המודאגת מ"הדתה" והפצת היהדות במדינה כנגד אימוץ מנהגי חג המולד בעירה, לא על ידי חברי הקהילה הנוצרית בהכרח. האם מודעת היא לכך שילדים ומבוגרים יהודים מארגנים מסיבות בחג המולד עצמו, תוך אימוץ סממני החג הנוצרי.
אל נא תטעו – אין מדובר במסיבות סוף השנה האזרחית המכונות "סילבסטר" על שם אותו אפיפיור נוצרי, או ה"נובי-גוד" שהביאו עמם העולים מברית המועצות לשעבר. מסיבות שכבר קיבלו במקומות רבים "הכשר" כחלק ממגמת "ההחלנה" (ההיפך מ"הדתה"), אבדן הדרך והזהות היהודית במודע, מתוך כוונה תחילה להידמות לגויים, במקום לדבוק במסורות היהודים. היתכן ובעיר העברית הראשונה בעת החדשה, עדים אנו ליבוא מנהגי גויים והסתרת אלו של היהודים, שלא לומר – תהליכי התבוללות, במחילה?

קבלת האחר, אינה מחייבת את קבלת מנהגיו ולבטח לא את דרכו ואמונתו. אלא דורשת לכבד את הזולת ולאפשר לו לנהוג באופן שאין בו כדי לפגוע, להסית ולהזיק לסביבתו. דבר שדווקא חלק ניכר מהליברלים, הפלורליסטים והדמוקרטים הדגולים לכאורה, מתקשים להבין וליישם מזה תקופה.
בעיר בה הוגבלו בפרהסיה התפילה היהודית בהפרדה, הנחת תפילין שנתפסה כעבירה לכאורה, מוסיפה חברת המועצה את בתי חב"ד לרשימה השחורה. המסתננים, מבקשי המקלט ו"מהגרי העבודה" אינם מהווים בעיה לכאורה. כך גם לא המסגדים מהם יצאו הערבים המוסתים שפרעו ביהודים במהלך אירועי "שומר חומות", או הערבים שנעצרו ושוחררו לאחרונה, לאחר שקראו קריאות הסתה כנגד יהודים, כוחות הביטחון ומוסדות המדינה.

נראה כאילו ישנם חברי מועצה בעיריית תל אביב – יפו המוטרדים יותר מהפצת מסורת ואהבת ישראל באמצעות אנשי חב"ד, מאשר מהפצת שנאת ישראל על ידי חברי התנועה האסלאמית הפועלים ביפו, בין היתר מתוך מבני ציבור של העירייה. זאת כמובן במטרה לחזק את אמונת התושבים המוסלמים בדתם ("הדתה" מותרת להבדיל), וככל הנראה גם את שנאתם ליהודים ולישראל, לאור הקריאות ומעשי האלימות שבוצעו בשנים האחרונות.
נראה כי יש חברי מועצה בעיריית תל אביב – יפו המוטרדים מסממנים יהודים, בעודם מאפשרים אירועי דת מוסלמים ואף אירועי תרבות אנטישמיים, כדוגמת הקרנת הסרט "לוד" בתיאטרון אלסראייא ביפו בשלהי מלחמת התקומה.
האם המסר היוצא מהעיר תל אביב – יפו הוא שעדיף להיות תושב נוצרי, מוסלמי ואפילו בודהיסטי העיקר לא יהודי?! על פניו נראה כי מדובר בשיעור הבא ללמדנו שלצביעות, לנבזות ולבורות אין גבול. בטרם נעיר לגויים על יחסם ליהודים בארצם, מוטב שנביט איש בעיני אחיו, גם בתל אביב!

בחג החנוכה נאחל לפלורליסטים לכאורה לראות את הטוב שבעם ותורת ישראל. לדמוקרטים ורואי השחורות לכאורה, נאחל לזכות ולראות את האור מתוך החשיכה המדומה שהשיתו על עצמם. לליברלים לכאורה נאחל שהפנס שבידם יסייע להם לראות את עצמם במראה, להאיר את כל הסביבה ולא רק את מה שבטווח האלומה הממוקדת והצרה.
תורת ישראל, המסורות והמנהגים היהודיים הם שמאירים באורח נסי את דרכו של עם ישראל מדור לדור, למרות כל רוע, צער, מכשול ושכול. זו העת לזנוח מנהגי גויים, להתחבר למקורות היהודיים ולהיות גאים במורשתנו וזהותנו מבלי להתנצל.
