השבוע האחרון במערכת החינוך מתאפיין ברעש רקע קבוע, ולא מדובר בצלצול בית הספר. ההנחיה החדשה של שר החינוך יואב קיש, המורה על צמצום דרמטי או איסור גורף של הכנסת טלפונים לבתי הספר, הצליחה להקפיץ את כולם: מורים, הורים וכמובן – את התלמידים.
אבל האם באמת אפשר לנתק את דור ה-Z מהמסך ליום שלם? ומה קורה כשהדלת של הכיתה נסגרת? ישבנו לשיחה עם אהובה ונה, אשת חינוך ותיקה ומרצה המלווה משפחות, כדי להבין האם מדובר בקרב אבוד מראש או בגלגל הצלה הכרחי לנפש של הילדים שלנו.

השאלה הכי בוערת: האם באמת אפשר לאכוף את זה?
"התשובה היא מורכבת", אומרת ונה. "אפשר להכריז על איסור, אבל ללא שיתוף פעולה של ההורים זה יישאר כתוב בלבד. כשחלק מביאים וחלק לא – מתחילים מאבקים, הילד מרגיש חריג ומתחיל לחץ חברתי.
"חשוב להבין: האכיפה האמיתית לא מתרחשת בשער בית הספר, היא מתחילה בשיחה בבית. בית ספר יכול לקבוע כללים, לאסוף טלפונים בתחילת יום, להציב מדיניות ברורה – אבל כדי שזה יעבוד, חייב להיות קו משותף ושיתוף פעולה מלא בין הצוות החינוכי להורים".

אבל למה שהורים יתמכו בזה? זה מנתק אותם מהילד
"הם לא רק צריכים לתמוך, הם גם מרוויחים מכך", היא פוסקת. "ילדים היום מוצפים בגירויים, חדשות, סרטונים ולחצים חברתיים שאינם מותאמים לגילם. הפסקה מהטלפון במהלך שעות הלימודים מורידה עומס רגשי, מפחיתה חרדה ומעלה יכולת ריכוז.
"זו הזדמנות להחזיר שיחה, חברות ומשחקים שחלמו שייעלמו יחד עם הסמארטפון. הילד לומד להסתדר בלי המכשיר כמה שעות והוא מגלה שהוא מסוגל הרבה יותר ממה שהוא חושב".
ובכל זאת, ילדים רבים מתנגדים ונלחמים על המכשיר. למה זה קורה?
"צריך לומר אמת אחת: אם בבית אין גבולות – אם בזמן ארוחות, שינה ושיעורי בית המכשיר פתוח בלי מגבלות ובלי גבולות – בית ספר לא יצליח להיות האי היחיד שבו יש סדר.

"ילדים צריכים מסר אחיד. כשאבא ואמא אומרים בבית 'אני איתך בניסיון, אין פה ענישה אלא הקלה עליך', הילד נרגע. כשהילד מבין שהטלפון אינו נשק חברתי אלא כלי שנמצא במקומו ובזמנו, הוא פחות נלחם עליו".
אז מה כן אפשר לעשות כדי שזה יעבוד?
ונה מציעה כמה צעדים מעשיים להורים:
-
"להסכים בבית על שעות ללא טלפון, כדי שהילד יבין שהגבול אינו המצאה של בית הספר".
-
"לתאם עם המחנכת ולשאול איך אפשר לתמוך במדיניות".
-
"לשוחח עם הילד על הסיבה ולא רק על האיסור – ילדים מבינים הרבה יותר ממה שנדמה לנו".
-
"לזכור שהגבול לא נועד להעניש אלא להגן".

מסר לסיום?
"הטלפון אולי קטן אבל הדיון סביבו גדול והוא פוגש את כולנו. הטלפון לא נכנס לכיתה, אבל הדיון חייב להיכנס אלינו הביתה. אם נדבר עליו בבית ונגבה את בית הספר, נצליח סוף סוף לא רק לאסור את המכשיר אלא ללמד את הילד מי מנהל את מי".
