ד"ר שרונה פז מומחית לרפואת ילדים במכבי שירותי בריאות מחוז צפון הסבירה בריאיון ל-C14 כיצד ייתכן שילדים שחוסנו נדבקים בכל זאת בחצבת. לדבריה, למרות החיסון, קיים תמיד אחוז קטן מאוד של ילדים שמקבלים את הזריקה, אך מסיבה שאינה לגמרי ברורה המערכת החיסונית שלהם לא מייצרת את הנוגדנים המגינים.
זו בדיוק הסיבה, מסבירה ד"ר פז, שיש צורך במתן החיסון מספר פעמים במהלך החיים, כדי שאם בפעם הראשונה הגוף לא הגיב כראוי, המנה הבאה תבטיח את ההגנה. עם זאת, היא מדגישה כי מקרים של בעיה בסיסית במערכת החיסונית הם נדירים ביותר.
1+הגנה של כמעט 100%
למרות היתכנות ההדבקה הנדירה, ד"ר פז מבהירה לפי הנתונים לאחר מנה אחת של חיסון חצבת, ההגנה עומדת על כ-95 אחוזים, ולאחר המנה השנייה היא מטפסת לכמעט 100 אחוזים. המשמעות היא שגם אם ילד מחוסן פוגש את המחלה והנוגדנים שלו פועלים, הוא יחווה מחלה קלה מאוד, ללא סיבוכים, ללא דלקת ריאות ובטח ללא סכנת מוות, בניגוד לילדים שאינם מחוסנים שעלולים להגיע למצבי קיצון, הנשמה (אקמו) ואף תמותה.
איך מזהים חצבת?
ד"ר פז ממליצה להורים להיות ערניים, במיוחד באזורים המוגדרים כמוקדי התפרצות, גם אם הילד מחוסן. המחלה מתחילה באופן דומה לצינון או שפעת עם נזלת, שיעול, חום ודלקת עיניים. סימן האזהרה מגיע לאחר מספר ימים: אם במקום שהחום ירד הוא דווקא עולה, מצבו הכללי של הילד מחמיר ומופיעה תפרחת, ש לחשוד בחצבת ולבדוק.
1+מבחן החדר הסגור
כדי להמחיש את רמת ההדבקה הגבוהה של המחלה, הציגה ד"ר פז תרחיש תיאורטי: "חצבת ואבעבועות רוח הן במדרג הגבוה ביותר של מחלות מדבקות. אם תכניסו לחדר גדול 100 אנשים שאינם מחוסנים ולתוכו ייכנס חולה חצבת אחד, בתוך 20 עד 30 דקות של מפגש, כ-80% מהאנשים בחדר ידבקו במחלה". זו הסיבה, לסיכום דבריה, שהדרך היחידה והבטוחה ביותר להגן על הילדים היא פשוט להתחסן.
