הערב (בין שני לשלישי) מציינים בעולם היהודי, ובפרט בקרב חסידי חב"ד, את אחד התאריכים המכוננים ביותר בלוח השנה החסידי: י"ט בכסלו. יום זה, הנושא שני תארים – "חג הגאולה" ו"ראש השנה לחסידות" – אינו רק ציון דרך היסטורי, אלא מועד שבו, על פי המסורת, נפתחים שערי שפע רוחניים מיוחדים. המועד מציין את האירוע הדרמטי שהתרחש בשנת תקנ"ט (1798), אז יצא לחופשי מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר ה"תניא", רבי שניאור זלמן מלאדי (המכונה "האדמו"ר הזקן"), לאחר תקופת מאסר קשה ברוסיה הצארית.
על רקע משבר רוחני: כך נולדה החסידות
כדי להבין את עוצמת האירוע, יש להביט אחורה אל ההיסטוריה היהודית של מזרח אירופה לפני כ-300 שנה. באותה תקופה נולד רבי ישראל בן אליעזר, שנודע לימים כבעל שם טוב הקדוש, אבי תנועת החסידות. הופעתו התרחשה בתקופה קשה ומורכבת עבור העם היהודי: הקהילות היו שרויות באפלה, הן בשל רדיפות ופרעות פיזיות והן בשל משבר רוחני עמוק.
5+העם היהודי, שהיה מפוזר ומפורד, עדיין ליקק את פצעיו לאחר פרשיית משיח השקר שבתאי צבי. אותה כת שבתאית, שכפרה ביסודות התורה, הותירה את ההמון שבע אכזבות וחשדן כלפי רעיונות חדשים, כשהמוני העם חשים מנותקים מהצביון הדתי ומהיהדות השורשית.
אל תוך החלל הזה נכנס הבעל שם טוב. הוא החל לעסוק בפנימיות התורה ובקבלה, והעמיד דור של תלמידים שתפקידם היה להפיח תקווה בלב העם המיואש ולהאיר מחדש את תורת ישראל. אולם, החשדנות בקרב חלקים מהעם, שחששו מכל חידוש תורני עקב הטראומה השבתאית, הובילה להתנגדות עזה לבשורה החדשה של החסידות. למרות זאת, דרכו נמשכה על ידי תלמידו המובהק, המגיד ממזריטש, שהיה רבו של רבי שניאור זלמן מלאדי – האיש שלימים ייסד את חב"ד ויעמוד במרכזו של י"ט בכסלו.
5+ההלשנה, המרכבה השחורה והמאסר
בשלהי המאה ה-18, ההתנגדות לחסידות הגיעה לשיאים חדשים. מתנגדי הדרך החסידית לא הסתפקו בויכוחים רוחניים, אלא פנו לשלטונות הרוסיים בהלשנה חמורה. הטענה המרכזית הייתה כי פעילותו של רבי שניאור זלמן מלאדי מהווה המרדה במלכות. כדי לבסס זאת, טענו המלשינים כי הכספים שהרבי שולח לתמיכה ביהודי ארץ ישראל הם למעשה כספי תמיכה באימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ – ושנחשבה לאויבת המרה של רוסיה.
בעקבות ההלשנות, נלקח האדמו"ר הזקן למאסר. הוא הובל במרכבה שחורה אל פטרבורג, שם נכלא במבצר פטרופבלובסקיה הידוע לשמצה. במשך 53 ימים ישב הרבי במאסר ועבר חקירות ממושכות, כאשר סכנה מרחפת מעל ראשו ומעל עתיד התנועה כולה.
5+"פדה בשלום נפשי": רגע השחרור
באופן מפתיע וניסי, בי"ט בכסלו, לאחר שהצליח להוכיח את חפותו בחקירות, זוכה האדמו"ר מכל אשמה ושוחרר.
רגע קבלת ההודעה על השחרור נחרט בזיכרון החסידי: מסופר כי בעת שבאו הסוהרים לבשר לו על יציאתו לחופשי, אחז הרבי בספר תהילים והיה באמצע אמירת פסוק י"ט בפרק נ"ה: "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי". הדיוק המצמרר בין מילות הפסוק למציאות המשתנה הפך לסמל, וחסידים נוהגים לשיר את הפסוק הזה בניגון מיוחד במהלך החגיגות.
5+מדוע "ראש השנה"?
המשמעות של י"ט בכסלו חורגת מעבר להצלה הפיזית של אדם פרטי, גדול ככל שיהיה. רבי שלום דובער שניאורסון (הרבי הרש"ב) הסביר את מהותו העמוקה של היום והעניק לו את הכינוי "ראש השנה לחסידות". לדבריו, ישנה הקבלה בין ראש השנה הכללי לבין יום זה: "כשם שבראש השנה ניתנת החיות לכל השנה, כך בי"ט בכסלו נפתחים במרום אוצרות השפע והברכה של פנימיות התורה".
כלומר, יום זה נתפס כהזדמנות שנתית עבור כל יהודי לשאוב כוחות מחודשים, להעמיק את הקשר האישי עם פנימיות התורה ולהתחזק בהליכה בדרכי החסידות.
5+כיצד מציינים את היום?
י"ט בכסלו הוא יום של שמחה גדולה המלווה במנהגים ייחודיים:
התוועדויות: המאפיין המרכזי הוא התכנסויות חסידיות ("התוועדויות") שבהן יושבים יחד, שרים ניגוני דבקות ושמחה, לומדים מתורת החסידות ומחזקים זה את זה בעבודת ה'.
הברכה המיוחדת: ביום זה נהוג לאחל איש לרעהו ברכה ייחודית, המזכירה את נוסח ראש השנה אך בשינוי מהותי: "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו".
5+מחזור לימוד חדש: ביום זה מתחילים מחזור שנתי חדש של לימוד בספר ה"תניא", ספר היסוד של חסידות חב"ד שחיבר בעל השמחה, האדמו"ר הזקן.
תפילה: כאות לשמחה הגדולה השוררת ביום זה, נמנעים מאמירת "תחנון" בתפילה.
