נשיא העליון בדימוס, השופט אהרון ברק, המזוהה עם המשפט האקטיביסטי בישראל ונחשב למובילו, תקף הערב (חמישי) בנאומו בכנס העמותה למשפט ציבורי את הממשלה, והגן על התפיסה אשר הוביל לאורך כהונתו והתווה את דרכה, לפיה: "דמוקרטיה אינה רק בחירות ואינה רק שלטון הרוב, היא גם שלטונם של ערכים, ובהם זכות האדם, הפרדת רשויות, שלטון החוק, ועצמאות הרשות השופטת. יש המכנים זאת ההיבט המהותי של הדמוקרטיה".
"דמוקרטיה אינה רק בחירות ואינה רק שלטון הרוב", הדגיש ברק, "שני ההיבטים של הדמוקרטיה, הפורמלי והמהותי, חיוניים. בלעדיהם דמוקרטיה תחדל להיות דמוקרטיה אמיתית. אכן בין ההיבט הפורמאלי להיבט המהותי של הדמוקרטיה, קיים קשר הדוק".
"ההיבטים המהותיים של הדמוקרטיה הישראלית נמצאים תחת התקפה קשה", טוען ברק, שכן זאת יש לזכור: דמוקרטיה אינה הופכת לדיקטטורה בין לילה. הדמוקרטיה הולכת ונחלשת, והיבטים משמעותיים שלה הולכים ונעלמים".

"הפרדת רשויות חיונית לדמוקרטיה. ללא הפרדת רשויות עשויה רשות אחת – ובראש ובראשונה הרשות המבצעת – להשתלט ולקחת לידיה את כל הכוח", טוען ברק, תוך שהוא מתעלם מהפסיקות ההולכות ומקצינות של בג"ץ המתערבות בעבודת הכנסת.
"עקרון הפרדת הרשויות התמוטט לחלוטין בימינו אלו", טען ברק, והצדיק את האקטיביזם השיפוטי של השופטים: "הכנסת חדלה לבקר את הממשלה. הממשלה שולטת בכנסת. שיטת הבחירות היחסית שלנו, המשמעת הקואליציונית והמשטר הקואליציוני המעניק כח רב יחסית לקבוצות מיעוט – כל אלה הביאו את ההשתלטות של הממשלה על הכנסת ועל החקיקה של הכנסת".
"ראש הממשלה של היום רואה עצמו ראשון, והוא אינו רואה את השרים כשווים לו", אמר ברק, כשהוא תוקף באופן ישיר את בנימין נתניהו: "לתפיסתו, הוא שממנה אותם, וביכולתו לפטר אותם. בפועל החלטות הממשלה הן בדרך כלל החלטות ראש הממשלה, להן ניתנת כדבר שבשגרה הסכמת הממשלה. כך למשל, למרות שמספר שרים הביעו עמדה שתומכת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לפי החוק הקיים, ראש הממשלה החליט אחרת וכל השרים התיישרו לפי החלטה זו".

"כאשר אנחנו מחברים את שתי התופעות עליהן עמדתי – השתלטות הממשלה על הכנסת, והשתלטות ראש הממשלה על הממשלה – אנחנו מגיעים לתחתית של ההתדרדרות שלנו, כלומר, למשטר סמכותי של שלטון יחיד", טוען ברק, ורומז לקיומה של 'דיקטטורת הדרג הנבחר' בישראל: "ראש הממשלה – השולט בממשלה – השולטת בכנסת – שולט, הלכה למעשה לבדו במדינה".
"מי שיכול לכאורה למנוע תופעה זו היא הרשות השופטת – זהו תפקידה", ממשיך ברק, "כנסת, הממשלה וראש הממשלה יודעים זאת. מה הם עושים במצב דברים זה? הם מחפשים דרכים להשתלט על השופטים, ולמנות שופטים 'משלנו'. בכך נפגעת קשות העצמאות האישית והמוסדית של השופטים".
ברק המשיך ותקף בנאומו את הרפורמה המשפטית: "הממשלה עושה זאת בדרכים שונות: כך למשל, הם משנים את שיטת מינוי השופטים – בעיקר לבית המשפט העליון. בשיטה החדשה הפוליטיקאים הם שימנו את השופטים. ועל פי המציאות הישראלית עליה עמדתי, בסופו של יום מי שיוכל למנות את השופטים כרצונו, הוא ראש הממשלה, והשופטים שימונו יהיו לפי המצופה – השופטים שיממשו את האינטרסים של השלטון".

"לרשות השופטת יש נשיא", טוען ברק, כשהוא מתייחס למינוי-העצמי של עמית לנשיא בית המשפט, שנעשה בחוסר סמכות, כשלטענת ברק: "הוא נבחר כדת וכדין".
"פגיעה בו היא פגיעה ברשות השופטת כולה. אם כך – הבה נפגע בו. לא נכנה אותו 'הנשיא' עמית, אלא 'השופט' עמית", המשיך ברק, "מבחינת הממשלה, אין לבית המשפט נשיא, ואין לרשות השופטת ראש, ומי שקורא לעצמו נשיא הוא לדבריה שמאלן שאין להאמין באובייקטיביות שלו. ממילא אין לסמוך עליו בפעילותו כנשיא. על כן אין להכיר בסמכותו למנות את חבריה של ועדת החקירה הממלכתית. ליצחק עמית אומר: חזק ואמץ; אל תיכנע; אתה הנשיא של בית המשפט העליון, ויש לנו אמון מלא בך כשופט וכנשיא".
בהמשך, התייחס ברק "היועצת המשפטית לממשלה ומערך היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה הם עוד נדבך קריטי בדמוקרטיה. הם מגיני האינטרס הציבורי. הם שומרי הסף, ועליהם לוודא שכללי המשפט המנהלי והחוקתי מתקיימים ושהחוק לא נרמס. הממשלה הנוכחית פועלת לחוקק חוקים שיפרקו את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה ואת עצמאות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, הממשלה חותרת תחת התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה".

ברק המשיך והטיח אשמה בממשלה: "היא ניסתה לפטר בהליך לא חוקי, את היועצת המשפטית ולבחור יועץ משפטי לממשלה שהוא 'משלנו'. לשם כך נהרס לא רק הבג"ץ אלא גם הייעוץ המשפטי לממשלה, גם הוא אחד ממוסדות הפאר של השיטה המשפטית הישראלית. כל עוד תהליך הרס זה לא הסתיים, נמרר את חייה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, העומדת על משמר הדמוקרטיה שלנו. עמדי בעוז על משמר חיינו הדמוקרטיים המשיכי כפי שאת עושה כיום. בלעדייך היכן היינו?"
"הממלכתיות הישראלית נתפסת בעיני ראש הממשלה כ"דיפ סטייט" שיש להילחם בו", ממשיך ברק, "היחס בין הדרג הפוליטי לבין הצבא, המשטרה והשב"כ, השתבש לחלוטין. ראש הממשלה רואה עצמו מוסמך להורות לדרג הביצועי כיצד עליו לפעול בכל אחת מהזירות. היחס למפגינים הוא כאל עבריינים. אני חושב, שכבר איננו אזרחים, אלא נתינים. אנו מצויים במדרון ושוב איננו אותה דמוקרטיה שהיינו בעבר".
