תהליך ה"משפטיזציה" שעובר צה"ל בשנים האחרונות והשלכותיו המבצעיות הקשות עומדים במרכז הפרק השלישי בסדרת התחקירים "הפצ"ריה". התחקיר ששודר הערב (שלישי) מציג שורה של עדויות ודוגמאות הממחישות כיצד המערכת המשפטית, ובראשה הפרקליטות הצבאית ובג"ץ, פועלת באופן שכובל את ידי הלוחמים, לעיתים תוך סיכון חייהם, ומעקר את היכולת המבצעית בשדה הקרב.
"מלחמה זה לא אירוע משפטי", פותחת וקובעת עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה, ומשפט זה מהדהד לאורך הפרק כולו. הטענה המרכזית היא שהפרקליטות הצבאית מחילה על צה"ל נורמות מחמירות יותר אפילו מאלו הנדרשות על ידי הזירה הבין-לאומית. "הפרקליטות הצבאית באה ומחמירה יותר ממה שהזירה הבין-לאומית מחמירה על צה"ל", מסביר הרב אביעד גדות מארגון "תורת לחימה".
ההשלכות בשטח, כפי שעולה מהתחקיר, הן דרמטיות. תא"ל (במיל') ארז וינר מאשר באופן חד-משמעי: "האם בגלל ייעוץ משפטי שונו תוכניות מבצעיות, בוטלו תוכניות, לא ניתן אישור לשימוש באמצעי לחימה כאלה ואחרים? התשובה היא חד-משמעית כן".
עו"ד בינה מביאה סיפור מצמרר משדה הקרב הנוכחי בעזה: "אחד הלוחמים, שהוא כבר 30 שנה לוחם בשטח, מספר שמגיע אליו קצין מדב"לא (מחלקת הדין הבין-לאומי) ומתחיל לחלק לו הוראות. והוא אומר לו: 'תקשיב, אתה תבוא עם השכפ"ץ שלך, ואתה תהיה ראשון, ואני אהיה אחריך, כי אני לא מוכן לסכן את הלוחמים שלי'".
סיכון חיילים והעדפת חיי מחבלים
בפרק נחשף כיצד החלטות משפטיות הובילו לסיכון ישיר של חיי לוחמים. הרב גדות מתאר מקרה בו הוראה של הפצ"רית הובילה להפסקת נוהל שבו נעשה שימוש במחבל כדי לבדוק מנהרה ממולכדת. התוצאה, לדבריו, היא העדפת חיי מחבלים על פני חיי חיילים: "(ההחלטה) מעדיפה סיכון לוחמים על פני חיים של מחבלים".
הפרשן יעקב ברדוגו טוען כי סמכויותיה של הפצ"רית, יפעת תומר-ירושלמי, התרחבו באופן חסר תקדים. "היכולת שלה להשפיע היא על כל דבר", אומר ברדוגו. "עד אישור איזה פגזים לירות, איזה סיוע הומניטרי ייכנס, איזה צינור מים יעבור, איזה חשמל ייעשה… היא לא עבדה רק בשביל המטה הכללי, היא עבדה בשביל עוד גופים אחרים – בשביל האג. שמענו את זה מכל שר שהיה בקשר כזה או אחר עם הרמטכ"ל".
4+התחקיר קושר בין התערבות משפטית לבין פגיעה ביכולת ההכרעה של צה"ל. "אם אתה לוחם ואתה שולח את הלוחמים שלך להילחם בידיים קשורות", מזהירה עו"ד בינה, "שים לב, אתה כבר לא מנצח במלחמות".
כתבנו הלל ביטון רוזן, חושף את עומק המעורבות המשפטית בקבלת ההחלטות המבצעיות. "המדיניות שלה", הוא אומר על הפצ"רית, "שיהיה בכל תא תקיפה, בכל מרכז אש, שיהיה נציג שלה".
האם מוחמד דף ניצל בזכות הייעוץ המשפטי?
אחת העדויות המטלטלות ביותר בפרק עוסקת באחד היעדים האסטרטגיים החשובים ביותר של ישראל לאורך השנים: מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף. התחקיר מעלה את השאלה הכואבת האם ההחמצות החוזרות ונשנות של חיסולו נבעו מכשל מבצעי או מודיעיני, או שמא מהתערבות משפטית שמנעה את השלמת המשימה.
תא"ל (במיל') אורן סולומון, ששימש כמנהל הלחימה באוגדת עזה ושהה ב"בור" בזמן אמת, מספק עדות דרמטית. "המקרה הידוע הוא סיכול הסיכולים של דף וחבורת חמאס הבכירה", הוא אומר, ומאשר: "ראיתי את זה בעיניים, הייתי בבור ברגעים הללו".
4+כשנשאל ישירות האם בחיסולים הקודמים של דף "היה אפשר לגמור אותו במקום אם היו משתמשים בפצצות יותר כבדות, ולא השתמשו בגלל עניינים משפטיים?", תשובתו של סולומון קצרה וחד-משמעית: "בוודאי, אנחנו מכירים את זה".
הפרק חוזר אחורה בזמן כדי להצביע על שורשי התופעה. "בג"ץ מעצים את היועמ"ש והפצ"ר והוא הופך אותם לאיזשהו מוצב קדמי שלו, זרועו הארוכה", אמרה עו"ד בינה והזכירה עתירה שהוגשה ב-1996 על ידי ארגון השמאל "בצלם", אשר הובילה לשינוי מהותי במדיניות החקירות בצה"ל ולהקמת מנגנון תחקור מבצעי. מנגנון זה, שהתקבע בפסק דין בשנת 2011, מחייב תחקיר תוך 48 שעות במקרה של הרג בלתי מעורבים, גם תוך כדי לחימה – מצב שלדבריה "אין לו אח ורע בעולם".
4+דוגמה בולטת נוספת היא העתירות נגד הוראות הפתיחה באש במהלך הפגנות הטרור על הגדר ב-2018. במקום להתייחס לאירועים כאל אירוע מלחמתי, הפרקליטות הצבאית התייחסה אליהם בבג"ץ כ"שילוב של הפגנה ושל אירוע מלחמתי", ובכך, פגעה בלגיטימציה של פעולות צה"ל.
עו"ד יסכה בינה מצביעה על השפעה ארוכת טווח של המערכת המשפטית, שהגיעה הרבה לפני המלחמה בעזה. היא מספרת על עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מדיניות הסיכולים הממוקדים מהאוויר ביהודה ושומרון, ומציינת: "למעשה גרם להפסקה כמעט מוחלטת של חיסולים מהאוויר ביהודה ושומרון במשך למעלה מעשור". התוצאה הישירה, לדבריה, הייתה סיכון מוגבר לחיילי צה"ל: "המשמעות של זה היא שלוחמי צה"ל נכנסו לסמטאות ברגליים".
הסירוב לתקוף והקשר לטבח ה-7 באוקטובר
תא"ל (במיל') אורן סולומון, לשעבר מנהל הלחימה באוגדת עזה, חושף כיצד הנחיות משפטיות מנעו תקיפה של יעדים חיוניים. באחד המקרים, הוא מספר, הגיע מידע מודיעיני על סגן מפקד חטיבה בג'יהאד האסלאמי שמענה חייל בחשמל. "חיילים במודיעין ובתקיפה אצלנו, עליו, רוצים לתקוף אותו, אומרים אי אפשר", הוא מספר. מי שאוסר, לדבריו, הם "אנשי הייעוץ המשפטי באש". הסיבה: "אי אפשר לתקוף אותו כי יש סביבו מספר אנשים".
סולומון מוסיף כי מקרים רבים של מניעת תקיפה כלל אינם מגיעים לדרגים הבכירים "כי מראש אומרים להם: 'לא, לא' – ואם גבר יורים אז זה בפצצה חלשה יותר".
4+ההשלכות של תפיסה משפטית זו, כך נטען, הגיעו לשיאן ב-7 באוקטובר. "כל מי שנכנס, מציב את רגלו לשטח ישראל… למה הוא לא יורה? למה יש לו חשש?" תוהה סולומון, ומשיב: "בגלל אותן הוראות פתיחה באש, ששנים אומרים לנו: 'לא, לא, אתה לא יורה בכל מי שנכנס מעזה'".
תא"ל (במיל') סולומון חושף בנוסף הנחיה פנימית של הפצ"רית, שהגבילה באופן דרמטי את יכולת התקיפה. לדבריו, "הנחיה שלה הייתה: 'רק מי שאנחנו יודעים לומר שהוא משוייך לארגון טרור, אפשר לתקוף אותו'". כינוי הקוד שניתן ליעדים אלו היה "פעילי ניל"י". סולומון מסביר את האבסורד: "אתה יודע כמה כאלה היו שאנחנו לא יודעים לשייך אותם? מכל מיני סיבות מבצעיות מודיעיניות, אבל יודעים שהם דרכו בישראל… היא נתנה הנחיה לא לתקוף אותם". המשמעות היא שאלפי מחבלים שחדרו לישראל ב-7 באוקטובר, אך לא היו מזוהים באופן ודאי ברשימות המודיעין, היו למעשה חסינים מפגיעה על פי הנחיה זו.
4+מצה"ל נמסר בתגובה לתחקיר: "צה"ל מצוי בעיצומה של מערכה ביטחונית, משפטית ומדינית חסרת תקדים. קציני הפרקליטות משרתים כתף אל כתף עם מפקדי צה״ל, בשגרה בכלל ובחירום בפרט, על מנת לספק עורף משפטי יציב ומקצועי, הנכון להבטיח את הלגיטימציה וצדקת דרכו של צה״ל, וכן לספק את כוח המגן הטוב ביותר ללוחמיו. הטענה לפיה הפרקליטות כמי שרודפת לוחמים או מערימה קשיים על תפקודם, חסרת בסיס. כמו כן, הפרקליטות מצויה בפתחה של דרך חדשה, ופועלת על מנת לחזק את צה״ל ואת אמון הציבור בו.
על רקע זה, מצער במיוחד, כי במהלך תקופה מורכבת זו, בוחרים לפרסם טענות שגויות וחסרות בסיס תוך מתן במה לניסיונות בוטים לתקוף, להלך אימים ולהשחיר את מערכות החוק בצבא ומפקדי צה״ל בכללותם. פרסומים אלו מביאים לפגיעה בקצינים רבים בסדיר ובמילואים הממלאים ומילאו את תפקידם בשליחות ובמסירות למען מדינת ישראל, וכן פוגעים בחוסנה של מערכת הביטחון".
