accessibility-icon
share-icon
צילום: דוברות בתי המשפט

השופט עמית ביטל את הדיון נגד פיטורי היועמ"שית

אברהם לנדסברג

אברהם לנדסברג

יא כסלו ה'תשפו (01.12.25)

182

18

like

24

dislike

"דרמה בבית המשפט העליון: בפתח הדיון בנושא פיטורי היועמ"שית, הודיע השופט עמית במפתיע על ביטול הדיון, זאת לאחר שהממשלה נמנעה מלשלוח נציג מטעמה • גורם בכיר בממשלה מסר לכתבנו מוטי קסטל: "פרקליטות המדינה בחרה לייצג את עמדתה האישית של עו"ד בהרב מיארה, לא נשתתף בהליך הפסול הזה"


דרמה בבית המשפט עליון: השופט יצחק עמית, ביטל במפתיע את הדיון שהיה אמור להתקיים היום בבג"ץ בעניין פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. זאת בעקבות סירובה של הממשלה לשלוח נציג מטעמה לדיון.

ההודעה על ביטול הדיון הגיעה במפתיע, שניות לאחר שהחל: "ההליך נעשה במעמד צד אחד כאשר בית המשפט שומע את העותרים בלבד ולאחר שהוציא צו על תנאי וצו ביניים", אמר השופט עמית בפתח דבריו, "אני הולך לאכזב אותכם בהיעדר התייצבות מטעם הממשלה אנחנו לא מוצאים לקיים דיון בעל פה בשער ריק. אנו נשלח את פסק הדין ותודה שבאתם".

maximize-image
images-count3+
מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

בכיר בממשלה מסר לכתבנו מוטי קסטל: "דרשנו שפרקליטות המדינה תייצג את הממשלה, כפי שראוי. במקום זאת, פרקליטות המדינה החליטה לייצג את עמדתה האישית של עו"ד בהרב מיארה. אנחנו לא נשתתף בהליך הפסול הזה וניתן לו לגיטימציה.

"אפילו בדיקטטורות חשוכות, דיונים בבתי משפט מתנהלים במעמד שני הצדדים. רק במדינת ישראל, לממשלת ישראל אין אפשרות לתת את עמדתה באמצעות פרקליטות המדינה".

עוד טרם הדיון, הוציא בג"ץ שני צווים משמעותיים: "צו על תנאי", המעביר את נטל ההוכחה אל כתפי הממשלה להסביר מדוע הפיטורים מוצדקים, ו"צו ביניים" המקפיא בפועל את הליך הפיטורים עד להכרעה הסופית. לדברי כתבנו לענייני משפט, יאיר אלטמן, צעדים אלו "שרטטו את הכיוון" שאליו הולך בית המשפט.

maximize-image
images-count3+
השופט יצחק עמית, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הליך הפיטורים החל ביוני האחרון כאשר הממשלה שינתה אותו ובמקום הליך דרך ועדת גרוניס, בחרה בהליך מקוצר ועוקף באמצעות החלטת הממשלה ברוב מיוחד. כחודש לאחר מכן, זומנה בהרב-מיארה לשימוע, אליו היא בחרה שלא להגיע. החלטת הממשלה להדיח את בהרב-מיארה הגיעה סוף כל סוף לפני ארבעה חודשים והתקבלה פה אחד.

היא הגיעה לאחר דיון טעון וסוער ללא נוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפרש מהדיון בשל "ניגוד עניינים". מיארה הודיעה מראש כי לא תתייצב לשימוע נוסף, ובמקביל תקפה את המהלך במכתב חריף שבו האשימה את הממשלה בשינוי כללים "בהליך בזק ופגום". במהלך הישיבה יצאו כמה שרים בשל התארכות הדיון אך הותירו פתקים התומכים בהדחתה.

maximize-image
images-count3+
יו"ר ועדת האיתור השופט בדימוס אשר גרוניס | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

מיד הגישו בשמאל עתירות נגד ההחלטה. הממשלה טענה כי בהרב-מירה נטלה לעצמה את משאבי פרקליטות המדינה כדי לייצג את עמדתה בעתירות בעוד הממשלה נותרה בלי ייצוג נפרד והאשימה כי היא הופכת את הפרקליטות לנכס פרטי במאבק על פיטוריה. משלא נשלחה תגובה מסודרת מטעם הממשלה, ביטל בג"ץ בספטמבר את הדיון שהיה אמור להיערך והוציא צו על תנאי.

השופטים המליצו לממשלה לבטל את הפיטורים ולחזור להליך המקורי דרך ועדת גרוניס. הממשלה השיבה שהיא מוכנה לשקול זאת, אך הציבה תנאים: שתותר כינוס הוועדה בהרכב חסר, ושההליך יסתיים בתוך שבועיים. בית המשפט דחה את התנאים הללו, והממשלה בחרה להמשיך במסלול המשפטי.

maximize-image
images-count3+
עורכת הדין גלי בהרב מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

לפני כשבועיים הגישה הממשלה את תצהיר התשובה המפורט שלה. בלב התצהיר נטען ששום הליך משפטי או צו שיפוטי לא יחזיר את האמון שאבד בין הממשלה ליועצת המשפטית, וכי קבלת העתירות תהווה שינוי של שיטת הממשל בישראל.

בתצהיר נכתב: "אין צורך להכביר במילים בדבר אי קיומם של יחסי עבודה תקינים בין ממשלת ישראל ובהרב-מיארה, שהגיעו למצב חסר תקנה". עוד נכתב כי "הוצאת צווים אלה בניגוד לחוק, בניגוד לדמוקרטיה, בניגוד לאינטרס הציבורי ובניגוד לזכותה של הממשלה ובוחריה להליך הוגן – רק מלמדת על עומק השבר בו שרויה מערכת המשפט ועל הצורך הדוחק בתיקון יסודי ועמוק שלה".

עקבו אחרינו גם ב-Google News