נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס היום (שני) לראשונה לבקשת החנינה של רה"מ בנימין נתניהו שהוגשה אתמול. הנשיא טען כי "אני אשקול אך ורק את טובת המדינה והחברה הישראלית רק מדינת ישראל וטובתה לנגד עיניי".
לדבריו, "סוגיית הפנייה לחנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו – ברור לי שהיא מטלטלת הרבה מאוד אנשים בארץ, בציבורים השונים והיא מעוררת ויכוח, אבל כבר הבהרתי ואמרתי שהיא תטופל בצורה הנכונה ביותר והמדויקת ביותר. אני אשקול אך ורק את טובת המדינה והחברה הישראלית ולנגד עיניי רק מדינת ישראל וטובתה".
1+הרצוג הוסיף: "דבר אחד ברור לי – שיח אלים לא משפיע עליי, להיפך שיח מכבד בהחלט מעורר דיון ומעורר שיח ואני מזמין את הציבור הישראלי לאתר בית הנשיא, בית העם, להביע את דעתו ולהתייחס בהתאם".
בקשת החנינה של ראש הממשלה נתניהו זכתה לתמיכה רחבה בקואליציה, מלבד ח"כ טלי גוטליב. השר מיקי זוהר קרא "להיענות לבקשת החנינה למען עתיד המדינה", השר איתמר בן גביר טען כי "משפטו של נתניהו הפך למשפטה של הפרקליטות" ויו"ר הקואליציה אופיר כץ תיאר את המהלך כ"גדוּלה ענקית".
הבקשה של נתניהו מהרצוג תעבור מסלול בדיקה ארוך במחלקת החנינות, בלשכה המשפטית בבית הנשיא ובייעוץ המשפטי לנשיא. התהליך צפוי להימשך שבועות ויכלול בין היתר גם בחינת סמכותו של הנשיא להענקת חנינה עוד בטרם הרשעה.
1+תהליך החנינה מתחיל בהגשת הבקשה למחלקת החנינות במשרד המשפטים, האוספת נתונים משלל גורמים מקצועיים – שב"ס, המשטרה, פרקליטות המדינה, וכן גורמי רווחה, רפואה ואכיפה נוספים. לאחר איסוף המידע וגיבוש חוות הדעת, מועבר החומר לשר המשפטים (או שר הביטחון, בהתאם למקרה), אשר מכין חוות דעת רשמית מטעמו ומעביר אותה ללשכה המשפטית בבית הנשיא.
בשלב הבא נבחן התיק בבית הנשיא: הלשכה המשפטית מבצעת בדיקות והשלמות, והייעוץ המשפטי לנשיא מגבש חוות דעת סופית הכוללת את כל החומרים וההתייחסויות הנדרשות. לאחר מכן מועבר התיק לנשיא להכרעה. אם הנשיא מאשר חנינה, הוא חותם על כתב ההקלה, המועבר לחתימת קיום של השר הרלוונטי ונשלח למבקש. אם החנינה נדחית, נשלחת למבקש הודעה מנומקת על דחיית הבקשה. כעת כל העיניים נשואות להחלטתו של הרצוג והנושא מעסיק את סדר היום הציבורי.
