היום (שני) בית המשפט העליון ידון החל מהשעה 16:30 בעתירות שהוגשו נגד פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הדיון מתקיים בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, כאשר ברקע כבר ניתנו החלטות מקדמיות המרמזות על עמדת בית המשפט.
עוד טרם הדיון, הוציא בג"ץ שני צווים משמעותיים: "צו על תנאי", המעביר את נטל ההוכחה אל כתפי הממשלה להסביר מדוע הפיטורים מוצדקים, ו"צו ביניים" המקפיא בפועל את הליך הפיטורים עד להכרעה הסופית. לדברי כתבנו לענייני משפט, יאיר אלטמן, צעדים אלו "שרטטו את הכיוון" שאליו הולך בית המשפט.
2+באופן חריג, הממשלה בחרה שלא להיות מיוצגת בדיון. הסיבה לכך היא המחלוקת סביב ייצוג הממשלה על ידי הפרקליטות. הממשלה טוענת כי היועמ"שית משתמשת במשאבי הפרקליטות לטובת ענייניה האישיים (ההתגוננות מפני הפיטורים) ולא עבור ייצוג עמדת המדינה או מדיניות הממשלה. משכך, ולאחר שהממשלה החרימה את ההליך, נאלצה המדינה לחפש ייצוג פרטי, אך כרגע נותר הכיסא ריק.
בניסיון למנוע את ההתנגשות החזיתית, הציע בג"ץ לממשלה להחזיר את הדיון בפיטורים ל"ועדת גרוניס" (הוועדה לבחינת מינויים). הממשלה הביעה הסכמה, אך הציבה שני תנאים: שהוועדה תוכל להתכנס בהרכב חסר. בנוסף, שהוועדה תהיה חייבת להגיע להחלטה בתוך שבועיים. בג"ץ דחה את התנאים הללו, מה שהוביל למבוי סתום ולקיום הדיון הנוכחי ללא נציגות ממשלתית.
2+הליך הפיטורים החל ביוני האחרון כאשר הממשלה שינתה אותו ובמקום הליך דרך ועדת גרוניס, בחרה בהליך מקוצר ועוקף באמצעות החלטת הממשלה ברוב מיוחד. כחודש לאחר מכן, זומנה בהרב-מיארה לשימוע, אליו היא בחרה שלא להגיע. החלטת הממשלה להדיח את בהרב-מיארה הגיעה סוף כל סוף לפני ארבעה חודשים והתקבלה פה אחד.
היא הגיעה לאחר דיון טעון וסוער ללא נוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפרש מהדיון בשל "ניגוד עניינים". מיארה הודיעה מראש כי לא תתייצב לשימוע נוסף, ובמקביל תקפה את המהלך במכתב חריף שבו האשימה את הממשלה בשינוי כללים "בהליך בזק ופגום". במהלך הישיבה יצאו כמה שרים בשל התארכות הדיון אך הותירו פתקים התומכים בהדחתה.
2+מיד הגישו בשמאל עתירות נגד ההחלטה. הממשלה טענה כי בהרב-מירה נטלה לעצמה את משאבי פרקליטות המדינה כדי לייצג את עמדתה בעתירות בעוד הממשלה נותרה בלי ייצוג נפרד והאשימה כי היא הופכת את הפרקליטות לנכס פרטי במאבק על פיטוריה. משלא נשלחה תגובה מסודרת מטעם הממשלה, ביטל בג"ץ בספטמבר את הדיון שהיה אמור להיערך והוציא צו על תנאי.
השופטים המליצו לממשלה לבטל את הפיטורים ולחזור להליך המקורי דרך ועדת גרוניס. הממשלה השיבה שהיא מוכנה לשקול זאת, אך הציבה תנאים: שתותר כינוס הוועדה בהרכב חסר, ושההליך יסתיים בתוך שבועיים. בית המשפט דחה את התנאים הללו, והממשלה בחרה להמשיך במסלול המשפטי.
לפני כשבועיים הגישה הממשלה את תצהיר התשובה המפורט שלה. בלב התצהיר נטען ששום הליך משפטי או צו שיפוטי לא יחזיר את האמון שאבד בין הממשלה ליועצת המשפטית, וכי קבלת העתירות תהווה שינוי של שיטת הממשל בישראל.
בתצהיר נכתב: "אין צורך להכביר במילים בדבר אי קיומם של יחסי עבודה תקינים בין ממשלת ישראל ובהרב-מיארה, שהגיעו למצב חסר תקנה". עוד נכתב כי "הוצאת צווים אלה בניגוד לחוק, בניגוד לדמוקרטיה, בניגוד לאינטרס הציבורי ובניגוד לזכותה של הממשלה ובוחריה להליך הוגן – רק מלמדת על עומק השבר בו שרויה מערכת המשפט ועל הצורך הדוחק בתיקון יסודי ועמוק שלה".
שאלה אחת עדיין פתוחה באין ייצוג מוסכם לממשלה – מי ייצג אותה באולם בג"ץ? גם אם נראה שבית המשפט כבר שרטט קווים אדומים ברורים ולא ימהר לאפשר את השלמת הפיטורים, הדיון הוא הרבה יותר מסיפור אישי של גלי בהרב-מיארה. הוא מחזיר לקדמת הבמה את המחלוקת הבסיסית על האיזון בין הרשויות, והאם ממשלה נבחרת רשאית לפטר את היועצת המשפטית שלה כשהיא טוענת שהיא פועלת לסכל את מדיניותה ושנשבר בה האמון לחלוטין.
