סוגיית הפרקליטות הצבאית הפכה בשנים האחרונות לאחת מנקודות הארכימדס שהובילו להתמוטטות ולקריסה המוסרית והמבצעית של צבא ההגנה לישראל. תחת פיקודה של האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הפך הגוף האמון על החוק והצדק בצבא לגוף המקדם אג'נדות פרוגרסיביות רדיקליות, ומפעיל אכיפה בררנית המבדילה בין "מיוחסים" לבין הלוחמים בשטח.
כבר בתחילת דרכה ניתן היה לזהות את הרוח הפרוגרסיבית שחדרה ללשכת הפצ"רית. בנאום באוניברסיטת בר-אילן ציטטה תומר-ירושלמי את סימון דה-בובואר: "את לא נולדת אישה, את נעשית אישה". תפיסה זו, המבקשת לטשטש את ההבדלים הביולוגיים ולעצב מחדש את המציאות המגדרית בצבא, לא נשארה בגדר תיאוריה. כמפקדת, היא קידמה מסמכים כמו "מנשים למגדר", שמחקו את המונחים המסורתיים של גבר ואישה לטובת שיח של טשטוש זהויות – מהלך שפגע במיקוד של צה"ל בניצחון ובמלחמה.
2+אחת החשיפות המטרידות ביותר נוגעת למערכת היחסים בין הפצ"רית לרמטכ"ל הרצי הלוי. על פי העדויות, בעת שירותו כאלוף פיקוד הדרום, התפרץ הלוי לבסיס חצרים וזרק הערה בוטה לקצינה ("מה את רוצה שאני אתפשט?"). הקצינה הגישה תלונה, אך התיק נסגר בהתערבותה של תומר-ירושלמי. המהלך הזה, כך נטען, סלל את דרכו של הלוי לרמטכ"לות ללא "כתמים", אך הפך אותו ל"רמטכ"ל אזוק", המחויב למערכת המשפטית שהצילה אותו יותר מאשר ללוחמיו.
מינויו של הלוי לרמטכ"ל בתקופת בחירות, מהלך חריג ושנוי במחלוקת, התאפשר רק בזכות גיוס "מסמך שקרי" ממשרד הביטחון, בגיבוי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והפצ"רית, שטען לצורך ביטחוני דחוף – צורך שאמ"ן סירב לאשר בזמן אמת.
2+בתקופת הרפורמה המשפטית, הפוליטיזציה בצה"ל הגיעה לשיא. בעוד שחיילים מהשורה נשפטים על עבירות משמעת קלות, הפצ"רית בחרה לאפשר ולהכיל את תופעת הסרבנות ההמונית ("אי התנדבות") של קצינים בכירים וטייסים. במקום לעצור את הסחף המסוכן, שנתפס על ידי אויבי ישראל כחולשה והוביל בסופו של דבר למתקפת ה-7 באוקטובר, מערכת המשפט הצבאית נתנה "אור ירוק" להפגנות פוליטיות בתוך הצבא, מתוך הזדהות אידאולוגית עם מטרות המחאה.
האכיפה הבררנית זועקת לשמיים בהשוואה בין שני מקרים: מחד, בנו של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, נתפס במצלמות אבטחה גונב וסט קרמי ("אפוד") ממחסן צבאי. אירוע חמור של גניבת אמצעי לחימה, שנסגר ללא חקירה פלילית וללא כתב אישום, בהנחיית הפצ"רית הכפופה לאמו.
2+מאידך, הטיפול בלוחמי "כוח 100" בפרשת שדה תימן. שם, המערכת המשפטית הצבאית לא היססה לעצור לוחמים, להדליף סרטונים ערוכים לתקשורת ולהסתיר מבית המשפט חומרי ראיות מזכים – הכל כדי לרצות גורמים בינלאומיים וליישר קו עם האג'נדה של הפרקליטות.
המסקנה העולה מהדברים ברורה וכואבת: הפרקליטות הצבאית תחת יפעת תומר-ירושלמי הפכה למיליציה משפטית בתוך המטכ"ל, המנותקת מצורכי הצבא והלוחמים, ופועלת כשכפ"ץ של המערכת המשפטית האזרחית ושל בכירים המיישרים עמה קו.
מצה"ל נמסר בתגובה לתחקיר: "צה"ל מצוי בעיצומה של מערכה ביטחונית, משפטית ומדינית חסרת תקדים. קציני הפרקליטות משרתים כתף אל כתף עם מפקדי צה״ל, בשגרה בכלל ובחירום בפרט, על מנת לספק עורף משפטי יציב ומקצועי, הנכון להבטיח את הלגיטימציה וצדקת דרכו של צה״ל, וכן לספק את כוח המגן הטוב ביותר ללוחמיו. הטענה לפיה הפרקליטות כמי שרודפת לוחמים או מערימה קשיים על תפקודם, חסרת בסיס. כמו כן, הפרקליטות מצויה בפתחה של דרך חדשה, ופועלת על מנת לחזק את צה״ל ואת אמון הציבור בו.
על רקע זה, מצער במיוחד, כי במהלך תקופה מורכבת זו, בוחרים לפרסם טענות שגויות וחסרות בסיס תוך מתן במה לניסיונות בוטים לתקוף, להלך אימים ולהשחיר את מערכות החוק בצבא ומפקדי צה״ל בכללותם. פרסומים אלו מביאים לפגיעה בקצינים רבים בסדיר ובמילואים הממלאים ומילאו את תפקידם בשליחות ובמסירות למען מדינת ישראל, וכן פוגעים בחוסנה של מערכת הביטחון".
