סערה פוליטית ומשפטית החלה עם הגשת בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, לקבלת חנינה מלאה עוד בטרם הסתיים משפטו. הבקשה, שצפויה לעבור תהליך מורכב שייארך "כמה שבועות" לפחות. על נשיא המדינה יהיה לבחון את הטיעון של נתניהו וסנגוריו לפיו סמכותו מאפשרת לו להעניק חנינה גם בטרם הרשעה. המהלך עורר מיד גל תגובות נרחב, החל מתמיכה נלהבת במחנה הימין וכלה בניתוחים משפטיים המצביעים על סיכונים משמעותיים לעתידו הפוליטי של נתניהו.
בבקשתו, מדגיש ראש הממשלה כי הוא מאמין שהיה מזוכה זיכוי מלא לו המשפט היה מתנהל עד תומו. עם זאת, הוא מסביר כי הוא נכון לוותר על כך "מתוך הצבת טובת המדינה מעל האינטרס האישי". לטענתו, המשפט הפך למוקד של מחלוקת ציבורית חריפה, המעמיקה את הקרע בעם ומסיטה את הקשב מאתגרים ביטחוניים ומדיניים קריטיים. עוד נטען כי ההליך הפלילי נוהל באופן חריג, תוך שימוש באמצעים פסולים נגד עדים ועיתונאים, מתוך ניסיון "למצוא עבירה לאדם – ולא אדם לעבירה".
במסמך מפורטת גם תרומתו ארוכת השנים של נתניהו למדינה, מהובלת רפורמות כלכליות ועד לקידום "הסכמי אברהם", כנימוק נוסף המצדיק את הצורך לאפשר לו להקדיש את כל מרצו לאתגרי השעה.
תמיכה בקואליציה: "מהלך אמיץ למען המדינה"
במערכת הפוליטית, ובפרט בקואליציה, התגובות היו חיוביות ברובן. ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית מיהר לגבות את ראש הממשלה: "אני מצדיע לראש הממשלה. דרוש אומץ ציבורי גדול לעשות את מה שהוא עשה. האינטרס המיידי שלו הוא להמשיך את המשפט, מאחר שכל יום שעובר – הריקבון של מערכת המשפט הולך ומתגלה. הוא מוותר על האינטרס האישי שלו, כי יש דברים גדולים יותר שמונחים על הכף".
גם ח"כ משה סעדה מהליכוד הביע תקווה כי הבקשה תיענה בחיוב. בראיון לאמיר איבגי אמר: "למרות שבעבר התנגדתי לכך – אני מקווה שהנשיא יתעלה לגודל השעה ויחון את ראש הממשלה". השר יצחק וסרלאוף, הוסיף תמיכה מסויגת: "ודאי שצריך לתת לו, אבל לא תמורת ויתורים של המחנה הלאומי".
כתבנו מוטי קסטל הוסיף כי ההחלטה התקבלה לאחרונה על רקע האתגרים הגדולים בפניהם ניצבת המדינה: "הוא החליט לוותר על כבודו ולשים את ענייני המדינה לפני ענייניו האישיים, ההחלטה נפלה ממש בזמן האחרון בעקבות אתגרים כבירים שעומדים על הפרק".
"הפרקליטות היא המרוויחה הגדולה"
לצד התמיכה הפוליטית, המהלך עשוי לשרת דווקא את מערכת אכיפת החוק. בועז גולן טען ב"אולפן הפתוח" כי "השורה התחתונה היא שמי שהכי מתפלל שהחנינה הזאת תתקבל זו הפרקליטות. הם יצאו הכי נקיים מהסיפור הזה כי הם אלו שתפרו את התיקים האלה".
גולן אף העלה תזה לפיה המהלך מתואם ברמה הבינלאומית, בהתייחסו למכתב תמיכה שנשלח לכאורה מנשיא ארה"ב לשעבר: "טראמפ לא היה שולח את המכתב אם הוא לא היה מתואם עם נתניהו שמבקש את החנינה הזאת. מן הסתם כבר בדקו קודם אם זה אפשרי בכלל".
הפרשן יעקב ברדוגו חיזק את הטענה בדבר "תפירת התיקים" ואמר: "ביום שבו מני בנימין נקרא לחקירה, אנחנו מבינים שכל מה שדיברנו על תפירת התיקים של נתניהו היה נכון. צריך לסיים את המשפט הזה! נתניהו על פי הבקשה אינו מודה ולא עושה שום עסקה. הוא צריך להעמיד את כוחו ויכולותיו למען עם ישראל כעולה ממכתבו של הנשיא טראמפ. את המשפט הזה צריך לסיים עכשיו!".
הסיכונים המשפטיים: "זה יכול להוביל לתוצאה אומללה"
לצד הקולות הפוליטיים, ניתוח משפטי מעמיק חושף את המוקשים הרבים הטמונים בבקשת החנינה. נצ"מ בדימוס אבי וייס, שפירט את הסוגיה בריאיון לעידו טאובר, הזהיר כי המהלך אינו חף מסיכונים. "אני לא בטוח שזה חכם, אני לא בטוח שזה לא יוביל לתוצאה מאוד אומללה", אמר.
וייס מנה שני סיכונים מרכזיים:
-
התערבות בג"ץ וסוגיית הקלון: "נניח שהנשיא ייתן לו חנינה", הסביר וייס, "זה יגיע כמובן לבג"ץ, ובג"ץ יכול לפרש, כמו שב'קו 300' פירשו את החנינה… כאילו הם הורשעו. כי כתוב בחוק שהחנינה היא ל'עבריין', ועבריין זה בדרך כלל הפירוש של 'מורשע'. אז יכולים להגיד: 'אתה הורשעת, וזה קלון, ואז אתה לא תהיה יותר ראש ממשלה'. ככה ישר".
-
ועדת הבחירות המרכזית: "סיכון שני", המשיך וייס, "זה מתי שתהיינה הבחירות. יש שופט שעומד בראש ועדת הבחירות שהוא רשאי לפסול מועמדים… הוא יחליט האם התנהגות מסוימת של מועמד… יכולה לפסול אותו. והוא יכול להחליט שעצם החנינה הזאת פוסלת את ראש הממשלה מלהיות מועמד לבחירות הבאות".
לדברי וייס, המפתח טמון בניסוח המדויק של כתב החנינה, אם אכן יינתן. "אני מקווה שעורכי הדין שלו יוכלו לצלוח את המכשולים, שהנשיא יכתוב במפורש שהחנינה הזאת היא ללא שום סממן של הרשעה, ושום סממן של הודאה באשמה, ושום סממן של קלון. אם זה לא יהיה – זה מכניס את העניין הזה בסיכון". עם זאת, הוא הדגיש כי גם נוסח מוקפד אינו ערובה: "צריך להבין: הבג"ץ יכול לפרש את החנינה כרצונו, וזה גם קרה כבר".
הכדור בידי הנשיא: התהליך המורכב בדרך להחלטה
בקשתו של נתניהו מפעילה כעת שרשרת בירוקרטית מורכבת. ראשית, הבקשה מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים, אשר תפנה לגורמים כמו המשטרה, הפרקליטות ושירות בתי הסוהר לאיסוף מידע וחוות דעת. לאחר מכן, שר המשפטים יגבש את חוות דעתו ויעביר אותה, יחד עם כל החומרים, ללשכה המשפטית בבית הנשיא.
בשלב הבא, היועץ המשפטי לנשיא יגבש המלצה סופית שתונח על שולחנו של הנשיא הרצוג. רק אז, לאחר בחינה מעמיקה, יקבל הנשיא את החלטתו – להיענות לבקשה ולהעניק חנינה, או לדחות אותה בהודעה מנומקת.
עו"ד דורי שוורץ התייחס לסוגיית הסמכות ואמר: "אין שום תנאי שמחייב הרשעה בפלילים. לכן, הנשיא מוסמך לחון את רה"מ כבר בשלב הזה".
גם צביקה מור, אביו של איתן מור ששרד את השבי, הביע תמיהה על המהלך: "אני לא מבין את הצעד הזה של ראש הממשלה. אני לא ביביסט, אבל לאחר 16 תיקים שנפתחו נגדו במשך השנים – נתניהו הוא אולי האדם הכשר ביותר במדינת ישראל".
כעת, העיניים נשואות אל בית הנשיא ואל משרד המשפטים. ההחלטה שתתקבל, לכאן או לכאן, צפויה לעורר גלים עזים במערכת הפוליטית והמשפטית, ולקבוע לא רק את עתידו האישי של בנימין נתניהו, אלא אולי גם פרק חשוב בדברי ימיה של הדמוקרטיה הישראלית.
