רה"מ נתניהו הגיש בקשה לנשיא המדינה לקבלת חנינה. כעת, הבקשה צפויה לעבורך תהליך שאורכו לכל הפחות יהיה "כמה שבועות". בנוסף, על נשיא המדינה יהיה לבחון את הטיעון של נתניהו וסנגוריו לפיו סמכותו מאפשרת לו להעניק חנינה גם בטרם הרשעה. להלן תהליך הטיפול המלא בבקשת חנינה:
שלב א': הגשה ואיסוף נתונים
1. הבקשה מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים
2. מחלקת החנינות במשרד המשפטים פונה לגורמים הרלוונטיים, לצורך איסוף מידע וגיבוש חוות דעת, כגון:
- שירות בתי הסוהר
- משטרת ישראל
- פרקליטות המדינה
- גורמי רווחה, רפואה, רשות האכיפה והגבייה ועוד.
3. חוות הדעת של מחלקת החנינות עוברת לשר המשפטים, המגבש חוות דעת מטעמו
2+שלב ב': בחינה וגיבוש המלצה
1. חוות הדעת של שר המשפטים/הביטחון מועברת ללשכה המשפטית בבית הנשיא
2. הלשכה המשפטית בבית הנשיא בודקת את תיק החנינה, מבצעת השלמת פרטים ובירור במידת הצורך ומעבירה את התיק לייעוץ המשפטי לנשיא המדינה.
3. גיבוש חוות דעת על ידי הייעוץ המשפטי לנשיא המדינה, במידת הצורך, בירורים ובדיקות מול מחלקת החנינות במשרד המשפטים, הפרקליטות הצבאית או גורמים רלוונטיים נוספים להשלמת החומרים ולקבלת התייחסות נוספת.
4. חוות הדעת של הייעוץ המשפטי מועברת לנשיא המדינה, בצירוף תיק החנינה וכל החומרים הנדרשים לצורך קבלת החלטתו.
לאחר בקשת החנינה: עורך דינו של נתניהו יתראיין בפטריוטים
שלב ג': קבלת החלטה וסיום התהליך
לאחר שהנשיא מקבל את החלטתו, התהליך מתפצל לשני מסלולים:
- אם הנשיא מחליט להיענות לבקשה (מתן חנינה): הנשיא חותם על כתב ההקלה (אישור החנינה). לאחר מכן, כתב ההקלה מועבר לחתימת קיום של שר המשפטים או שר הביטחון. לבסוף, הודעה על החלטת הנשיא נשלחת בכתב אל הפונה (המבקש) בצירוף כתב ההקלה.
- אם הנשיא מחליט שלא להיענות לבקשה (דחיית חנינה): הודעה מנומקת על החלטת הנשיא נשלחת בכתב למבקש החנינה.
"החקירה התמקדה באדם ולא בעבירה": עיקרי הטיעונים של נתניהו
לפי הבקשה שהגיש, נתניהו שב ומדגיש כי הוא מאמין שהיה מזוכה זיכוי מלא אם המשפט היה מתנהל עד תומו, אולם הוא נכון לוותר על המשך ניהול ההליך "מתוך הצבת טובת המדינה מעל האינטרס האישי". במסמך נטען כי המשפט הפך למוקד של מחלוקת ציבורית חריפה, מעמיק את הקרע בעם ומסיט את הקשב מנושאים ביטחוניים ומדיניים בעלי חשיבות לאומית.
עוד נטען כי החקירות וההליך הפלילי נגד נתניהו התנהלו באופן חריג, תוך טענות קשות נגד רשויות האכיפה, ובהן הפעלת אמצעים בלתי חוקיים, לחצים על עדים ועיתונאים, ושימוש באמצעי מעקב בניגוד לדין. לדבריהם, החקירות התנהלו מתוך ניסיון "למצוא עבירה לאדם – ולא אדם לעבירה".
2+כתב האישום נגד נתניהו כולל שלושה תיקים: תיק 4000 שעניינו טענות לשוחד והפרת אמונים בפרשת וואלה-בזק; תיק 2000, הנוגע למגעים עם מו״ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, שבמסגרתם מיוחסת לנתניהו עבירת הפרת אמונים; ותיק 1000 שעניינו קבלת מתנות מאנשי העסקים ארנון מילצ׳ן וג׳יימס פאקר, אף הוא בעבירת הפרת אמונים.
במסמך מפורטת גם תרומתו הציבורית ארוכת השנים של נתניהו בתחומי הביטחון, הכלכלה והדיפלומטיה, ובהם הובלת רפורמות כלכליות, פיתוח תשתיות לאומיות, מאבק בפיתוח הגרעין האיראני וקידום הסכמי אברהם. לטענת מגישיו, תרומה זו מחזקת את הצורך לאפשר לראש הממשלה להקדיש את כל מרצו לאתגרים הקרובים "בעת מכריעה לעתיד המדינה".
2+בסיום הבקשה מתבקש הנשיא הרצוג להפעיל את סמכותו החוקתית ולהעניק לנתניהו חנינה מלאה, "מתוך ראיית טובת העם והמדינה, ולמען סיום הקרע הציבורי והחזרת היציבות לשיח הלאומי".
