בזמן שגבולות ישראל בוערים, מתנהל קרב נוסף על עתידה של החקלאות הישראלית. על רקע "רפורמת החלב" שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המבקשת לשנות את מבנה הענף ולעבור לתמיכה ישירה תמורת פתיחה לתחרות, יוצאים הרפתנים בקווי העימות למאבק על מפעל חייהם, כשהם מזהירים מקריסת הענף דווקא בשעת מלחמה.
כפיר לוי מרפת כרמים בדרום הר חברון מסביר כי הרפתות הן הרבה מעבר לייצור חלב. לדבריו, הן מאחז אסטרטגי. "זו נקודת ההתיישבות הראשונה שנבנתה פה כדי לשבור רצף של ישובים לא יהודים על גדר ההפרדה", אומר לוי. "בלי הרפת, כל השדות האלה ילכו".
1+בצפון המצב דרמטי לא פחות. בבית הלל, מושב שפונה מתושביו בעקבות המלחמה, משק משפחת קורלנדר המשיך לפעול תחת אש. טומי קורלנדר, רפתן בן 78, נותר לבדו לחלוב את הפרות בזמן שבניו גויסו למילואים. "הבנים אמרו לי 'אל תהיה גיבור, תתפנה'", משחזר קורלנדר, שמשקו הוקם על ידי ניצולי שואה ב-1951. "הבן שלי הציע שנפתח את השערים, אמרתי לו שאין מצב כזה. אנחנו את הרפת לא עוזבים".
החשש מהרפורמה הוביל השבוע לכנס חירום בכנסת בהשתתפות שרים וח"כים מכל הקשת הפוליטית. שר החקלאות אבי דיכטר יצא להגנת הייצור המקומי ואמר: "אנחנו רוצים חלב ישראלי כי הוא טוב יותר, וכי כל הניסיונות לייבא חלב עד היום קרסו". ח"כ משה גפני הצטרף לתמיכה ברפתנים והצהיר: "אתם האנשים שמחזיקים את המדינה ואת המערכת הכלכלית".
1+מנגד, שר האוצר סמוטריץ' נחוש לקדם את הרפורמה שתחליף את שיטת המכסות ומחיר המטרה בתמיכות ישירות. בסרטון שפרסם הבהיר השר: "השקענו מיליארדים בחקלאות ונמשיך להשקיע כדי להגדיל את הרפתות. לא נפקיר אף אחד, אבל גם נפתח תחרות ונוזיל מחירים בצורה דרמטית".
עבור הרפתנים בקו העימות, שמתמודדים יום-יום עם איומים ביטחוניים, המאבק הכלכלי הוא חזית נוספת. הם מקווים כי המדינה תדע להגן עליהם, לא רק מפני טילים, אלא גם מפני קריסה כלכלית, ותאפשר להם להמשיך לקיים חקלאות כחול-לבן.
