קהילת ביתא ישראל מציינת היום (חמישי) את חג הסיגד. עצרת התפילה המרכזית נערכה בטיילת שרובר ליד ארמון הנציב בירושלים. יום זה נחשב כיום צום כחלק ממנהגי החג.
חג הסיגד נחשב בעיני בני הקהילה ליום של חידוש ברית, חשבון נפש וכיסופים לציון. שמו נגזר מהמילה "סגידה" שפירושה השתחוויה לה'. החג נקרא גם "מהללה" שמשמעותו תחנון ובקשת מחילה והוא נחשב ליום תפילה עמוק יותר מאשר חגיגת שמחה רגילה.
2+מקורו של החג נעוץ בימי עזרא ונחמיה בתקופת שיבת ציון מבבל לאחר גלות בית ראשון. בספר נחמיה מתואר מעמד שבו העם נאסף ברחובה של עיר בירושלים, שומע את קריאת התורה בעמידה ושב לברית עם אלוהי ישראל באמצעות תפילה, וידוי וצום. המסורת האתיופית ראתה במעמד כחידוש הברית ביניהם לבין הקב"ה.
מעשה זה של חידוש הברית מדי שנה שימש את יהודי אתיופיה לשמור על זהותם היהודית ולעודד הכנסת אורחים, במיוחד בימים שלפני החג. כיום בישראל מציינים את הסיגד באירוע המרכזי בטיילת ארמון הנציב שממנה נשקף הר הבית ונערכים גם טקסים בכותל המערבי וברחבי הארץ. עבור רבים מבני הקהילה מדובר ביום הזדהות וגאווה שמספר את סיפור הדרך מאתיופיה לירושלים ומזמין את החברה הישראלית כולה להכיר את מסורת ביתא ישראל.
2+באתיופיה החג התקיים בכל מחוז וכפר מרכזי. הם נהגו לעלות בשעות הבוקר המוקדמות להר גבוה סמוך כשהם לבושים לבן. בראש התהלוכה צעדו הקסים (הרבנים) עם מטריות צבעוניות ואחריהם הזקנים, המבוגרים והנשים. ספר התורה הוצא מבית התפילה ונישא על ידי הילדים והקהל כולו עמד סביב הקסים ששמע את הקריאה, כרע והתוודה בבקשה לשוב לציון.
בקהילת ביתא ישראל נקבע מועד הסיגד לכ"ט בחשוון – 50 יום לאחר יום הכיפורים. חלקו הראשון של היום מוקדש לצום, לתפילות מיוחדות ולקריאה בפרקים העוסקים במתן תורה ובברית בין ישראל לאלוהיו. בהמשך היום האווירה נעשית חגיגית יותר ונערכות סעודות שמבטאות אמונה בכך שהקב"ה מקבל את התפילות ומוחל על חטאי העם.
2+כזכור, בתחילת השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני אוכלוסיית קהילת יוצאי אתיופיה.
חג סיגד שמח! መልካም የሲግድ በዓል!
