נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ הכריז הלילה (בין שלישי לרביעי) רשמית על ערב הסעודית כבעלת ברית מרכזית שאינה חברה בנאט"ו (Major Non-NATO Ally). עם הכרזה זו, סעודיה הופכת למדינה העשרים המקבלת רשמית את המעמד ה-MNNA.
המעמד המיוחד מייצג את רמת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני הגבוהה ביותר שארצות הברית מעניקה למדינה שאינה חברה בברית נאט"ו. הקונגרס האמריקני החל להעניק את הסיווג הזה בשנת 1987 לפי סעיף 22 של קוד החוקים של ארצות הברית.
2+הממלכה הסעודית מצטרפת למדינות כמו ארגנטינה, אוסטרליה, בחריין, ברזיל, קולומביה, מצרים, יפן, ירדן, קניה, כווית, מרוקו, ניו זילנד, פקיסטן, הפיליפינים, קטאר, דרום קוריאה, תאילנד, תוניסיה וכמובן ישראל. כפי שניתן להבחין, המכנה המשותף של כלל המדינות הללו הוא שאף אחת מהן לא נמצאת ביבשת אירופה.
מה הם היתרונות של בעלת ברית שאינה חברה בנאט"ו?
המדינות שקיבלו את המעמד נהנות ממספר יתרונות מרכזיים. הראשון הוא עדיפות בגישה לנשק אמריקני מתקדם ולטכנולוגיות צבאיות, וכן יכולת לרכוש או לשכור ציוד צבאי עודף של ארה"ב במחירים מוזלים או בתנאים מועדפים. המעמד מאפשר בנוסף למדינות להשתתף בתוכניות משותפות לפיתוח אמצעי לחימה עם ארצות הברית ולקבל מימון אמריקני למחקר ופיתוח צבאי.
2+ערב הסעודית נהנתה בפועל מרוב היתרונות הללו במשך עשרות שנים גם בלי לקבל את המעמד, אך ההכרזה הרשמית מעגנת את ההטבות הללו בחוק ומשחררת את הסעודים מהתלות בטוב ליבו של הממשל האמריקאי המכהן.
מלבד המדינות החברות, גם לארצות הברית יש יתרונות: המדינות החברות צריכות לאפשר לה לאחסן ציוד צבאי אמריקני לשעת חירום בשטחן, וכן מספק מסגרות לאימונים צבאיים משותפים ולשיתוף פעולה מודיעיני.
2+ההבדל בין "בעלת ברית שאינה חברות בנאט"ו" לבין "הסכם הגנה הדדית"
למרות הדמיון במונחים, בין "בעלת ברית מרכזית שאינה חברה בנאט"ו" לבין "בעלת ברית בהסכם הגנה הדדית" קיים הבדל משמעותי. תחת סיווג MNNA אין התחייבות אמריקנית להגן על המדינה המוגדרת כך, לעומת הסכם הגנה הדדית, שכולל התחייבות משפטית ברורה להגנה הדדית.
לכן, ההבדל הוא שמעמד MNNA מהווה שותפות אסטרטגית מתקדמת מאוד בתחומי חימוש, אימונים ושיתוף פעולה – אך אינו "ברית הגנתית". לעומת הסכם הגנה הדדית, שפירושו שכל מתקפה על המדינה החתומה נחשבת מתקפה על ארצות הברית עצמה, ומחייב מבחינה משפטית התערבות צבאית אמריקנית.
