הגיע הזמן לחון את ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשביל הציבור, לא עבורו. האיגרת ששלח הנשיא דונלד טראמפ לנשיא המדינה יצחק הרצוג איננה רק מחווה אישית לידיד ותיק. היא קול ברור, שבוקע מעבר לאוקיינוס, ומשקף תחושת ציבור רחבה בישראל, די! נקעה נפשנו.
אזרחי ישראל לא מתעניינים עוד בשיקולים האישיים של ראש הממשלה אם ימשיך לנהל את משפטו, יילחם עליו או יוותר, מה נכון לו ומה לא, עם כל הכבוד רה"מ במקרה הזה לא קובע, הציבור שבחר בו להנהיג אותו קובע מה נדרש כעת לעשות! אין לציבור עניין בסאגה המשפטית הזו, יש לו עניין במדינה שלו.
בעוד ישראל מצויה במאבק על עתידה, נתניהו נאלץ לבזבז את זמנו היקר על הופעות אינסופיות בבית המשפט, במקום לנהל מלחמה, לשקם את הביטחון, ולהוביל הסדרים היסטוריים במזרח התיכון ב Full Power. הציבור מבין, מדינה בזמן מלחמה לא יכולה להרשות לעצמה ראש ממשלה שבולעים לו את הקשב והאנרגיה באולם בית המשפט.
דווקא משום כך, הדרישה לנשיא המדינה איננה קריאה פוליטית, אלא קריאת חירום אזרחית. לא בשם נתניהו, אלא בשם הציבור, כדי להשיב את מלוא תשומת הלב לטיפול במלחמה, לביטחון ולשלום, על הנשיא לחון את ראש הממשלה! לא כמתנה לנתניהו, אלא כהכרה בכך שהמשפט הזה הפך לעול על המדינה כולה ונקעה נפשו של הציבור מכך.
יש רגעים שבהם מנהיג צריך להתפנות ממאבקיו האישיים ויש רגעים שבהם האומה כולה צריכה לפנות אותו מהם. הרגע הזה הגיע. אז אדוני הנשיא, אל תחכה שטראמפ ילמד אותך איך נראית הנהגה בזמן אמת. חון את ראש הממשלה, כדי להציל את המדינה. "עת לעשות לה ’, הפרו תורתך" (תהלים קי"ט, קכ"ו) נאמר כאשר יש צורך לחרוג מהשגרה ומהכללים הרגילים למען מטרה לאומית עליונה. יש כעת צורך בהחלטה חריגה, חנינה לראש הממשלה, כדי להציל את המדינה מהשיתוק שנקלענו אליו.
