דיווחנו הערב (שני) בחדשות 14: ניחוח אוסלואידי חריף עולה מטיוטת ההחלטה שפורסמה היום בתקשורת הערבית ושתובא בחצות שעון ישראל להצבעה ואישור במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לעתידה של עזה.
למה זה הניחוח? בעיקר מפני ששוב ושוב שב וחוזר בה עניין החדרתה של הרשות הפלשתינית חזרה לרצועה. דרך הכנסת הסיוע, דרך מעורבות בגוף מעבר שלטוני שיורכב מתושבי הרצועה ודרך מעורבות ביטחונית בעזה של כוח שיטור פלשתיני.

בטח לא תתפלאו לשמוע שהרשות – שמנסה חודשים להראות לעולם שהיא מסוגלת לקחת את מושכות הרצועה – בירכה על הצעת ההחלטה. אבל, למרבה המזל אחד מבכיריה הזכיר לנו שוב בימים האחרונים איך בדיוק רואים אותנו מי שמצפים בכל לבם לשוב ולמשול בעזה על חשבון מגש הכסף הישראלי.
"הפכתם ערומים בביצת הטרור והפשעים, אתם הנאצים החדשים ומה שאתם עושים לפלשתינים בלתי אפשרי שיימשך", אמר המחבל ג'יבריל רג'וב, מבכירי הרש"פ.

בארגוני הטרור טוענים: "הנוסח מעורפל מידי"
כאמור, הרשות מברכת – ושורה של מדינות ערב, עוינות בחלקן, דוחפות בכל הכוח את ההחלטה שמובילה ארצות הברית, אבל מה עם הכלה הרצחנית, מה עם חמאס ושאר ארגוני הטרור?
לתחושתם הניסוחים בהחלטה מעורפלים מדי, ההתנגדות שלהם לכאורה נחרצת, אבל דווקא עולה ממנה ניחוח של חוסר שביעות רצון – של מי שמחפש לסחוט עוד ועוד הישגים.
מוחמד אל-הינדי, סגן מנהיג הג'יהאד האסלאמי אמר כי "בכל הנושאים המרכזיים הם לא שינו דבר, למען האמת אין אמון. השיח על מדינה והחלטת הגורל של הפלשתינים בידם הוא רק כדי לרצות ולעודד מדינות באזור".

יש מי שאומר שהניסוחים אכן מעורפלים כל כך, שקשה להאמין שיתממשו באופן שתשוב הרשות הפלשתינית לרצועה, אבל כדאי שנשאל את עצמנו – האם אנחנו רוצים להסתמך על ניסוחים מעורפלים לגביי העתיד ולקוות לטוב?
בימים האחרונים הכניס לחיינו שר הביטחון מונח חדש ומלא קונספציה: "עזה הישנה". למה ישנה? אולי כי שם חמאס עדיין הריבון החמוש, כי קטר ומצרים מעורבות בה עד צוואר ואולי – היא כל כך ישנה שתיכף תשוב לשם הרשות הפלשתינית. זה לא עבד טוב בעבר, לא עם האויב הפלשתיני בעזה, לא עם יוניפי"ל בחזית הצפון המסלימה מחדש – ואפשר להניח שזה גם לא יעבוד טוב הפעם.
