תעלומה היסטורית בת מאתיים שנה קיבלה פתרון מדעי מפתיע: מדענים טוענים שזיהו את עקבותיהם של הפתוגנים הקטלניים שהשמידו את צבאו של נפוליאון במהלך נסיגתו הגורלית מרוסיה בשנת 1812. המחקר, ששופך אור חדש על נסיבות נפילתו של המצביא הצרפתי, מציג תמונה מצמררת של סבל אנושי.
במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Current Biology, נותח DNA שהופק משיניהם של חיילים צרפתים שנקברו בקבר אחים המוני בווילנה, ליטא. חיילים אלו היו חלק מ"הצבא הגדול" (Grande Armée) של נפוליאון, והיו בין כ-300,000 החיילים שקיפחו את חייהם במהלך הקמפיין הקטסטרופלי.
1+הממצאים היו חד-משמעיים: שיני החיילים הכילו DNA של חיידקים הגורמים לשני סוגי מחלות קטלניות – קדחת פאראטיפואידית ( הדומה לטיפוס הבטן) וקדחת חוזרת המועברת על ידי כינים. לדברי החוקרים, גילוי זה מצביע על כך שמספר זיהומים קשים הסתובבו בקרב החיילים, שהיו מוחלשים ממילא בשל הרעב והטמפרטורות המקפיאות. שני פתוגנים אלו לא זוהו בעבר בקרב צבאו של נפוליאון, למרות שתיעודים היסטוריים מתארים את התנאים הקשים שבהם מצאו את מותם.
"לתת שמות לזיהומים"
הפלישה לרוסיה, שהחלה כהבטחה גדולה, התפרקה במהירות לאחר הכניסה למוסקבה. הקיסר הצרפתי נאלץ להורות על נסיגה הרת אסון אל תוך החורף הרוסי האכזר, כשצבאו סובל ממחסור חמור באספקה ומהתקפות נגד בלתי פוסקות.
תכשיטים של נפוליאון נגנבו ממוזיאון הלובר | תיעוד
"וילנה הייתה נקודת ציון מרכזית בנתיב הנסיגה", הסביר לרויטרס ניקולס רסקובאן, המיקרוביולוג שהוביל את המחקר. קבר האחים שנחקר מכיל שרידים של עד 3,000 חיילים. "חיילים רבים הגיעו לשם מותשים, מורעבים וחולים", אמר. "מספר משמעותי מהם מתו ונקברו בחופזה בקברי אחים".
1+רסקובאן הדגיש את חשיבות המחקר: "זה מאפשר לנו לתת שמות לזיהומים שתיאורים המבוססים על תסמינים בלבד לא יכלו לפענח". עד כה, היסטוריונים ייחסו את רוב מקרי המוות לרעב, לקור ולמגפת הטיפוס. המחקר החדש מוכיח באופן חד-משמעי שגם שתי המחלות הנוספות היו נוכחות ותרמו "להחלשה ולתמותה".
מתוך 13 חיילים שנבדקו, ארבעה נמצאו חיוביים לחיידק קדחת הפאראטיפואיד, ושניים נוספים נמצאו חיוביים לחיידק הקדחת החוזרת. שתי המחלות גורמות לחום, כאבי ראש וחולשה, ומתפשטות במהירות בתנאי צפיפות והיגיינה ירודה – קדחת פאראטיפואיד מועברת דרך מים ומזון מזוהמים, בעוד שהקדחת החוזרת מופצת על ידי כיני גוף.
"הופעתם של פתוגנים עם דרכי העברה שונות מדגישה עד כמה התנאים הסניטריים היו נוראיים", סיכם רסקובאן. "עבודה עתידית באתרים נוספים תסייע לנו לדייק עוד יותר את תמונת המחלות של 1812".
