בשעות הערב המוקדמות של יום ראשון, התעוררה בישראל דרמה מטלטלת: הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר ירושלמי – נעדרת כאשר קיים חשש לחייה. רכבה נמצא נטוש בחוף הצוק, מכתב פרידה לבני משפחתה הושאר מאחור, וכוחות חילוץ גדולים – כולל מסוקים, צוותי צלילה ויחידות מיוחדות, הוצפו לאזור.
שום אמצעי לא נחסך במבצע "ההצלה", אליו רתמו את כל המשאבים המשטרתיים והצבאיים. החיפוש אחר הפצ"רית כלל סגירת כבישים ומעורבות מאות אנשי צבא ומשטרה. בסופו של דבר, תומר ירושלמי נמצאה בחיים, "מתאוששת" ממה שנראה כניסיון לזייף התאבדות.
3+אבל האמת המרה שמתחילה להתגלות, מצביעה על תסריט מתוכנן בקפידה – מניפולציה רגשית מחושבת להפוך אותה משותפה לפשע – לקורבן תמים. זהו החטא האחרון בשורה ארוכה ומפורטת, לא רק כלפי לוחמי כוח 100, אלא כלפי עם ישראל כולו, ששילם מחיר כבד על הדלפת הסרטון הערוך משדה תימן.
התכנון היה מדויק כמו ניתוח כירורגי: הרכב הושאר במקום נגיש אך דרמטי – חוף הצוק, סמל לבדידות ולסכנה – כדי להדגיש את "הייאוש" שלה. המכתב לבני המשפחה, נועד להצית רחמים ציבוריים. ומעל הכל, "האובדן" המחושב שלה המכשיר הסלולרי שלה, שיש בו סביר להניח חומרים הקשורים לחקירה על הדלפת הסרטון ועל ההדלפה עצמה.
3+זה לא היה מקרי, זה היה חלק ממבצע הסחה שנועד למנוע חשיפה מלאה של תפקיד הפצ"רית ואולי אף היועמ"שית, בהפצת תיעוד ערוך שהכפיש את שמם של לוחמי כוח 100, ולטייח את האמת. במקום שהאמת תצא לאור – תומר ירושלמי יצרה סיפור קורבן במטרה להשתיק את הביקורת.
העלות הכספית למדינה כבדה, אבל הנזק הרגשי והתדמיתי הרסני. בעלות עצומה, זו הייתה הסחה מושלמת: בעוד שברשתות החברתיות ובחלק מערוצי התקשורת מסגרו זאת כ"מסע ציד שהוביל לטרגדיה אישית", נשכחו הקורבנות האמיתיים – לוחמי כוח 100, שהיו מוכנים להקריב את חייהם, ובמקום הכרת הטוב, שמם הוכפש בתור ״מתעללים", בגלל סרטון ערוך שהופץ ביודעין על ידי הפרקליטות הצבאית. השמות שלהם נגררו בבוץ התקשורתי הבינלאומי, וישראל הייתה צריכה להתמודד עם פיגוע הסברתי עצום.
3+אבל זה לא הכול. אלא רק הפרק האחרון בסדרה ארוכה של צעדים שפגעו במדינת ישראל ושנגרמו על ידי הייעוץ המשפטי בצה״ל בהובלת תומר ירושלמי.
מאז תחילת המלחמה בעזה, הפרקליטות הצבאית הפכה למכשול – לא למגן. דוגמה בולטת שהשפיעה מאוד על אופי הלחימה: הדרישה לסיוע הומניטרי מוגבר בעזה. תומר ירושלמי התעקשה לספק משאיות סיוע לאזורים מסוכנים, דבר שיצר "צומת דרכים קריטי" שסיכן את חיילנו ונתן לחמאס הזדמנות להתחמש באמצעות המשאיות.
3+גם בנושא הוראות הפתיחה באש, תומר ירושלמי שיחקה תפקיד מרכזי: במהלך המבצעים והמלחמה בכלל הגזרות, הוראות הפתיחה באש סיכנו את חיילינו. במקום להתמקד בהבסת האויב, הייעוץ המשפטי כבל את ידי המפקדים והחיילים בשטח – דבר שגרם לאובדן חיים מיותר.
בסופו של דבר, פרשת תומר ירושלמי אינה סיפור אישי, היא סימפטום למשבר עמוק במערכת המשפט כולה שלא נלחמת על הצדק והאמת, אלא גוררת את ישראל שוב ושוב לשינוי הנרטיב – תוך שימוש במניפולציות רגשיות כדי להימלט מאחריות.
