מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את הדוח השישי במסגרת סדרת הדוחות המיוחדים שעוסקים במלחמת 'חרבות ברזל'. הדוח עוסק בהתנהלות הקבינט החברתי-כלכלי, בהיערכות לחירום ובניהול התקציבי של מלחמת חרבות ברזל.
הקבינט החברתי-כלכלי
המבקר מציין כי לאורך עשרים השנים האחרונות חלה ירידה חדה של כ-90% במספר החלטות הקבינט החברתי-כלכלי, וכי השתתפות השרים בדיוניו הייתה חלקית. בתקופת הממשלה ה-37 התכנס הקבינט החברתי-כלכלי רק פעם אחת לפני פרוץ המלחמה, ולא דן בנושאי ליבה כלכליים כמו פריון העבודה, דירוג האשראי או היערכות לשעת חירום.
לאחר השבעה באוקטובר הוסמך הקבינט לטפל בכל ההיבטים האזרחיים של המלחמה, אך המבקר מצא כי פעילותו הייתה דלה בלבד, וכי הוא הפסיק להתכנס כבר בדצמבר 2023. במהלך המלחמה התקבלו רק ארבע החלטות בנושאים אזרחיים, ובהם הקמת מינהלת תקומה והנחות ארנונה. נושאים מרכזיים כמו סיוע לעסקים, מחסור בעובדים והטיפול ביישובי הצפון לא נדונו.
1+חוסר היערכות תקציבית
מהדוח עולה כי משרד האוצר לא הקצה בתקציב המדינה רזרבה ייעודית לחירום שניתן לממש באופן מיידי. אגף התקציבים דיווח למבקר כי "הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה הייתה אפס". כמו כן צוין כי משרד האוצר לא קיים תרגיל היערכות למלחמה כוללת מאז 2011, וכי התוכנית לשעת חירום התבססה על תרחיש מלחמה של חודש ימים בלבד – לעומת מלחמת חרבות ברזל שנמשכת מעל שנתיים.
עוד עולה מהדוח כי ממשלת ישראל הוסיפה לתקציב המדינה לשנת 2023 כ-26 מיליארד ש"ח, מהם 8.8 מיליארד לצרכים אזרחיים, וב-2024 נוספו עוד כ-107 מיליארד ש"ח. הגירעון בפועל לשנת 2024 הגיע ל-6.8% מהתוצר ויחס החוב לתוצר עלה ל-69%.
1+המבקר מסכם כי על יו"ר הקבינט החברתי-כלכלי – ראש הממשלה או ממלא מקומו שר האוצר – לפעול למימוש סמכויות הקבינט, לקיים הערכות מצב רצופות ולקבל החלטות בהתאם לצרכים המתפתחים. בנוסף הוא ממליץ להקים גוף ייעודי שירכז את עבודת המטה של הממשלה בתחום החברתי-כלכלי, בדומה למועצה לביטחון לאומי.
