המונולוג הזה מופנה לאנשים מגוש השמאל שעדיין לא מצליחים לראות את המוסר הכפול. את הצביעות. את האיפה ואיפה. אליכם אנשים שמוכנים באומץ להסתכל לאמת בפנים, שלא מפחדים להגיד וואלה ייתכן וטעיתי, רומיתי. שיש פה מקום לבדיקה מחודשת.
עוד הרבה יאמר על הפצ"רית, הסדק הראשון במבצר שלטון האליטות שהקריס את המבנה כולו. אנחנו רואים את זה קורה כבר תקופה והנה מסתבר שמי שצעק 'דמוקרטיה' – פגע בה אנושות, מי שקרא בחרדת קודש בג"ץ – מצפצף לבג"ץ בפנים. מי שחיפש מתחת לבלטות שחיתות, היה המושחת בעצמו.
2+עד הסבים והסבתות חיפשו ונברו באילן היוחסין כדי למצוא פגם, כשהיה מדובר במינוי ראש השב"כ דוד זיני עם הכיפה הסרוגה רחמנא ליצלן, ועם משפחה מרובת ילדים, הוא הרי לא מהמלייה הנכון. אפס סובלנות והקפדות על קוצו של יוד מחד, ומאידך איזה אורך רוח, איזה סבלנות, כשנחשפת לעיניי כל שחיתות בסדר גודל לא מצד הסבא והסבתא של המדובר אלא היא בעצמה, היא ולא אחרת.
סמל טוהר המידות, הנאורות והיושרה הפצ"רית הוד מעלתה בעצמה. בשיא הנגישות ממרומי מעמדה. מלכלכת, מטנפת ומטייחת כמו אחרונת המאפיונריות. הפצ"רית וקבוצת הוואטספ שלה, יחד עם שמונה קציני הצמרת שלה, שבישלו תבשיל שתפקידו להקדיח את לוחמנו. מצד אחד יש תשעה לוחמים גיבורים וכנגדם תשעה מושחתים, וראו איזה פלא, הקצינים יקבלו עורכי דין משובחים מכספי המיסים שלי ושלכם ולוחמינו הגיבורים צריכים לממן על חשבון הלחם של הילדים ייצוג כדי להתמודד עם הרפש שזרקה עליהם הפצ"רייה. הדם הכחול מול הדם המותר.
2+אז חברים זוהי קריאה אליכם. אתם, שידעתם לצעוק על ראש הממשלה שהוא חשוד בפלילים אבל לא הייתם מספיק הגונים לבדוק איך המשפט מתפתח? איך ההר מוליד עכבר. אתם, שלא טרחתם להיות ישרים מספיק כדי לעקוב אחר הקריסה של הרדיפה השקרית. אתם, שסמלי הצדק והיושרה לפי אמות המידה שחשובות לכם מתגלים אחד אחד במערומיהם.
מושחתים, מעגלי פינות, עברייני בניה ומכפישי לוחמינו. אתם, שצורכים תקשורת שמשקרת לכם בפנים וממשיכה למרוח אתכם גם אחרי שכל הפרשה כבר בחוץ. עדיין בשלט ממשיכים ללעוס כל מה שדוחפים לכם? אתם, שרואים את כל המטייחים והדואגים לעצמם, על חשבון דם הנופלים והנרצחים כשמדובר בתחקירי השבעה באוקטובר, על חשבון לוחמינו הגיבורים כשמדובר בכוח מאה, על חשבון החטופים כשמדובר בלהפיל את ממשלת נתניהו.
2+תגידו, לא הגיע הזמן לעצור? להגיד וואלה מחשב מסלול מחדש? בטוחה שהגיע הזמן. שלטון הצללים כבר לא בצללים, הסטייט כבר לא נשלט על ידי דיפ. הכול צף על פני המים. הכול בפנים. מהמקפצה. לתוך העין וזה לא גשם. הכול מבקש ניקוז וטיהור. שטיפה וטיפול. היום כבר ברור. זו לא הייתה הפיכה משטרית. זה היה ניסיון קטן פצפון אמיץ ונואש לתקן מערכת משפט רקובה, חזקה, יומרנית, פרוגרסיבית מתנשאת ומקולקלת. מערכת ששמרה על עצמה ודיכאה את כולנו, שדרכה על תוצאות הבחירות פעם אחר פעם. שלקחה אותנו שמאלה ככל שבחרנו ימינה.
זמנכם מגיע. וכמה האמנו בזה? שבסוף הכל יתפוצץ? הנה לכל זמן ועת לכל חפץ. זה התחיל במינוי ראש השב"כ דוד זיני שהחליף את שומר הסף רונן בר ששמר על שלטון היוריסטוקרטים במקום עלינו בשבעה באוקטובר, דרך הפצ"רית שהביאה עלינו ועל לוחמינו הגיבורים בכל העולם קצץ ובזיון, וזה ימשיך הלאה כל הדרך עד להוד רוממותו הנשיא מטעם עצמו – העליון.
