תא"ל (במיל') אורן סולומון מתגורר בישוב בעוטף עזה. בטבח שבעה באוקטובר הוא יצא עם בנו מביתו כדי להילחם בנוח'בות במסיבת הנובה. הוא שימש בתפקידי פיקוד ומטה מבצעיים בכירים בצה"ל, ובתפקידו האחרון כיהן כרח"ט תפיסת הביטחון במטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. סולומון מונה להוביל את תחקיר צה"ל על תפקוד אוגדת עזה בשבעה באוקטובר.
חקירה באוקטובר: תא"ל אורן סולומון שובר שתיקה
אתמול שודר פרק בסדרת שיחות בין סולומון לבין יעקב ברדוגו בערוץ 14. הפרק הראשון היה מטלטל. סולומון מעיד שהרמטכ"ל הלוי היה אפתי בדיבורו, לא ממש ניהל את המערכה, ולא הבין לעומק את חומרתה. הרמטכ"ל, שאמור להיות הסוס הדוהר, המליץ לגייס לא יותר מ-100,000 חיילי מילואים, והיה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו שדרש גיוס של 400 אלף. הלוי כשל בלילה שלפני השבעה באוקטובר, והוא כשל באופן קולוסלי בניהול המערכה בשבעה באוקטובר.
2+אבל היה דבר אחד מוזר שכן הטריד את את הקצינים במטה: "מה עם הבן של תיבון?". האלוף במיל נועם תיבון יצא בשבעה באוקטובר להציל את בנו, אשתו ואת נכדיו. מבלי לגרוע מגבורתו של תיבון, שעשה את כל מה שאבא צריך לעשות כדי להציל את משפחתו – מתעוררת השאלה: למה דמו של אמיר תיבון, כתב עיתון "הארץ", סמוק יותר מדמם של מאות הצעירים במסיבת הנובה – אותם צעירים וצעירות שנשחטו, נאנסו ונערפו ראשיהם. למה דמו סמוק יותר מדמן של התצפיתניות שהופקרו באותו לילה. למה דמו סמוק יותר מכל המאות שנחטפו לעזה, ועברו שם תופת במשך כשנתיים. למה? (אינני טוען שהצבא הגיע מוקדם יותר כדי לחלץ את משפחתו של תיבון, אלא שזה מה שהיה לקצין במטה לומר בשיא המשבר – מה עם הבן של תיבון?).
הלוי הוא הרמטכ"ל הכושל ביותר בתולדות המדינה. הוא כשל כישלון חרוץ בניהול המערכה בשבעה באוקטובר, ולא זו בלבד שהיה סוס עייף, שתמיד רצה להימנע להיכנס לרפיח, ממתקפת הביפרים, וכו' – כל מה שעניין אותו הוא טיוח התחקירים, כך שהאשמה תתגלגל על אחרים ובשום פנים ואופן לא עליו.
2+אז הוא "זיהם" תחקירים, הכניס את "האנשים שלו" שיפקחו עליהם, תוך ניצול מרותו. כמו שחיל האוויר הידוע בתחקיריו הנוקבים, מרח תחקיר של למעלה מ-700 עמודים, מבלי לגעת כלל בהשפעת הסרבנות על אי כשירות חייל האוויר, והסתפק באמירה של תומר בר לפיה "לא היתה בעיית היעדר כשירות" – בניגוד גמור לדבריו לפני השבעה באוקטובר. הצבא מוכן לעשות תחקירים נוקבים, כל עוד האצבע המאשימה לא תופנה אל הראשים – הרצי הלוי ותומר בר. ואחר כך הם מדברים על לקיחת אחריות.
וברגע שסולומון לא התיישר לפי הרוח המטייחת של הלוי, וכשתחקיריו הצביעו על כשלונו המהדהד, הלוי – בשיטה הידועה של הדיפ סטייט והיוריסטוקרטיה – "תפר לו תיק": עבירת ביטחון שדה שסולומון כלל לא ביצע. כך הוא נטרל את סולומון ממעורבות בתחקירים מכאן ואילך. כך הוא התכוון לעשות לו סיכול ממוקד.
2+אם יש דבר אחד שלמדנו בשנים האחרונות הוא שזהות החוקר היא חשובה בצורה בלתי רגילה. ולכן מי שחושב שיצחק עמית, היוריסטוקרט האולטרה קיצוני, האופוזיציה הקיצונית ביותר לממשלת ישראל, הוא זה שימנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית, חי בסרט. זה לעולם לא יקרה, ועם ישראל לא יסכים לכך בשום מקרה.
כי ועדת החקירה לא צריכה לחקור רק את הדרג המדיני והצבאי, היא צריכה לחקור גם את היוריסטקורטיה, את מנגנוני הדיפ סטייט שפעלו לשימורה, ואת תנועת קפלן שפוררה את צבא ההגנה לישראל והותירה אותנו חשופים בפני פגיעה. ויוריסטוקרט מטבע הדברים יפעל לטייח את אחריות היוריסטוקרטיה והקפלניסטים שהגנו עליה.
