הפרשה שנקראת היום "שדה תימן" אינה עוד חקירה צבאית. היא מראה גדולה שמוצבת מול כל מערכות הכוח במדינת ישראל – המשפטית, הביטחונית והתקשורתית – ומי שמביט בה רואה אמת לא נוחה.
מאחורי כל שורת הודעה רשמית וכל מסיבת עיתונאים מתוקתקת, מסתתרת מערכת שלמה שפועלת שנים מתחת לפני השטח. מערכת שמעדיפה לסגור מעגלים בתוך עצמה, במקום לחשוף את האמת לציבור. וכשסוף סוף מישהו מרים את המכסה – כולם נבהלים.
המשטרה מנהלת מצוד אחר שני חשודים בבביצוע שוד בנק באשדוד
החקירה הפלילית שנפתחה אינה רק ניסיון לברר "מי הדליף" או "מי ערך" סרטון. היא ניסיון לשרוד של מערכת שמבינה שהשקר מתפוצץ לה בפרצוף. לא בכדי, כל הגורמים המעורבים – היועמ"שית, הפצ"רית, הפרקליטות ואפילו חלק מהתקשורת – נראים לפתע מסונכרנים מדי. זה לא מקרי, זו הגנה עצמית.
הטיימינג של החשיפה, סמוך למאבק סביב מינוי דוד זיני לראש השב"כ, הוא לא צירוף מקרים. אני אומר את זה באופן ברור: מדובר בקשר ישיר. החומר לא הגיע לשם במקרה, ואני מעריך שהשתמשו בכלים פסולים, כולל רוגלה מזוהמת, כדי לבנות נרטיב שמשרת אינטרס. כלי מלחמה הופעל נגד אזרחים. אם המידע הזה היה מגיע לראש השב"כ לשעבר רונן בר – הפרשה הזו כבר הייתה נסגרת מזמן.
אשת לוחם בכוח 100 חושפת: כתב ההגנה המגוחך של ערוץ 12
ומה עושה התקשורת המרכזית? במקום לחשוף, היא מסתירה. במקום לשאול שאלות, היא מגוננת. ערוץ 12 מציג את זה כ"חקירה סמויה שהפכה לגלויה", כאילו מדובר בפרוצדורה טכנית. אילולא תקשורת הימין – ערוץ 14 וגלי ישראל – הציבור כלל לא היה יודע מה מתרחש.
זה לא מאבק של עיתונאים מול מערכת. זה מאבק של אזרחים מול מנגנון שמסרב לתת דין וחשבון. מערכת שבה אותם אנשים חוקרים, מפרסמים ומחליטים – מבלי שאיש מבחוץ יוכל לבדוק אותם.
לכן אני אומר: אסור להשאיר את זה בידי המערכת. חייבים למנות תובע מיוחד – מישהו שאינו כפוף לאף אחד מהגורמים המעורבים. רק כך ניתן יהיה להגיע אל האמת.
היועמ"שית פנתה לרמטכ"ל ואסרה לדווח לדרג המדיני על החקירה
שדה תימן היא לא רק סיפור על סרטון. זו עדות לכך שהשיטה עצמה נחשפת. הציבור רואה, הציבור מבין, והפעם – הציבור גם לא ישתוק.
הטור נערך על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר" עם עידו טאובר.
