5 שנים אחרי שארוסה, אהוביה סנדק ז"ל, נהרג במרדף משטרתי, שלהבת גולדשטיין בת ה-22 ציינה השבוע מהפך משמעותי בחייה. מאז האובדן שחוותה, היא לקחה עליה את מצוות יישוב הארץ בכל הכח בגבעת מעוז אסתר, אותה היא מנהלת. בריאיון מיוחד ל-C14, היא חושפת את הסודות מאחורי הקלעים של מפעל חייה – חיזוק ההתיישבות היהודית בכל חלקי ארץ ישראל.
"זה ממש משמח לנהל גבעה ולהגיע למצב שיש בו עשרים משפחות ובנייה מטורפת כל הזמן", היא אומרת ומספרת על מהלך היסטורי בעיניה, שהופך את 'גבעת הנערות' ליישוב של ממש: "השבוע עברה אלינו המשפחה ה-20 לגבעה. זה מטורף שכל הזמן בונים ועוד משפחות מגיעות. מכל רחבי ארץ ישראל".
1+לדבריה, לצד השמחה הגדולה ישנם גם אתגרים, בעיקר סביב ביסוס היישוב ותיאום בין המשפחות החדשות. ניהול הגבעה, מסבירה גולדשטיין, כולל היום אחריות על תחומים רבים, בהם קליטת משפחות חדשות, תהליך הכולל שיחות היכרות, אירוח בשבת ורק לאחר מכן קבלת החלטה משותפת על הצטרפות לקהילה. תחום נוסף הוא חלוקת השטחים למשפחות הנקלטות, תהליך המתבצע בצורה מסודרת על ידי הנערות בגבעה, כולל סימון במפות ממוחשבות ובשטח.
בשנים ספורות: שטח גבעת הנערות בבנימין הוכפל מהיישוב הסמוך
חזונה של שלהבת אינו מסתיים בביסוס הגבעה. "החלום הוא שעם ישראל יבחר ליישב את כל ארץ ישראל השלמה", היא מצהירה. "כשמעוז אסתר תהפוך להיות יישוב מן המניין, נמשיך לגבעות הבאות, אחר כך לירדן וסוריה. מהפרת עד נהר מצרים". לדבריה, חלק מרכזי בחזון הוא חיבור של כמה שיותר יהודים למפעל ההתיישבות: "על ידי, שיחות לאולפנות, מכינות והרשתות החברתיות – תחום שאנחנו הרבה משקיעות בו".
יציקה לקראת מבנה קבע לתלמוד תורה במעוז אסתר😍😍 pic.twitter.com/KQ6qwmdXYK
— מעוז אסתר (@maozest) September 3, 2025
הדחף האישי שהוביל אותה לגבעות, היא מספרת, נבע מ"אהבת הארץ, הרבה רצון באמת לעזור לעם ישראל לעבור את השינוי הזה ולבחור בארץ ישראל השלמה, בכל המרחבים – גם אדמות פרטיות ושטחי B. כל ארץ ישראל שלנו, בלי משחקים". היא רואה בפעולתה מלחמה יומית על חזית ההתיישבות: "אם אנחנו כובשים את השטחים ברגליים ובבנייה שלנו, ואם אנחנו נשב בבית, אף אחד אחר לא יעשה את זה".
בשנים ספורות: שטח גבעת הנערות בבנימין הוכפל מהיישוב הסמוך
גולדשטיין מתייחסת גם לתגובת משפחתה סביב בחירתה לעבור כנערה לגבעה: "בהתחלה זה היה יותר מורכב, אבל היום הם ממש מעריכים ותומכים". היא מספרת על סדר יום עמוס, הכולל עבודות בגבעה, לימודי תורה, ופגישות ניהוליות רבות בשעות הערב. באשר לתגובות מהסביבה, היא מעידה על "מלא מלא הערכה בכל מקום שאני מגיעה אליו" והבנה עמוקה של חשיבות המהלך. הפעילות בגבעה, לדבריה, זוכה לתהודה גם בעולם, עם תגובות המגיעות מארצות הברית ואף מקוסטה ריקה.
"יישוב הארץ זה מה שחשוב לי, כצוואה שלו וכדי להמשיך בדרכו"
היא סבורה כי מותו במהלך מרדף משטרתי של אהוביה, ארוסה, גרם לעלייה בתמיכה הציבורית בהתיישבות: "זה מה שנותן את הכוח", היא אומרת. "אנשים מהציבור הלכו והבינו מה המשמעות של ההתיישבות בגבעות". כשנשאלה איך מותו השפיע עליה ברמה האישית, ענתה: "היו שנים מאוד מורכבות, אבל זה בעיקר גרם לי להבין עוד יותר שיישוב הארץ זה מה שחשוב לי, כצוואה שלו וכדי להמשיך בדרכו".
1+החזון שלה רחב ונועז, והיא חולמת בעתיד "לנהל כמה יישובים בלבנון. זה האזור שאני הכי אוהבת". כדי להחזיק מעמד במשימה התובענית, היא מקפידה למצוא גם רגעים לעצמה. בתוך סדר היום העמוס, היא מספרת, "יש לי זמן לעצמי. מפה ושם אני לוקחת ימים לטיול, או להיפגש עם חברות".
לסיום, שלהבת פונה לציבור הרחב בקריאה להצטרף למפעל ההתיישבות, כל אחד בדרכו. "אפשר לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות, להפיץ את המסרים, להגיע לבקר, להיות חלק ולתרום", היא מפרטת. "וכמובן", היא מסכמת, "הדבר הטוב ביותר הוא פשוט לבוא לגור בגבעה, מי שיכול".
