ח"כ אבי מעוז, שנכנס לכנסת עם מנדט אחד בלבד, הצליח להוביל מהלך היסטורי בכל קנה מידה, שאמור בסופו להביא לתוצאה המיוחלת: החלת ריבונות ביהודה ושומרון. "הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל את ארץ ישראל. ההתיישבות בארץ ישראל היא הגאולה והתחייה הלאומית, ההתיישבות היא מה שמפריח את ארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות" אמר אבי מעוז לאחר ההצבעה בכנסת, שבה עבר החוק על חודו של קול.
מעוז הסביר כי נאלץ לקחת את העניינים לידיים ולהוביל את העברת החוק, לאחר שממשלת ישראל בראשות נתניהו – שכממשלה ימנית הייתה אמורה לפעול לכך ביתר שאת – השתהתה יותר מדי זמן. "בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון אנו מתקנים תיקון שהגיע הזמן שנתקן אותו. מאחר שהממשלה התמהמהה, תפקידנו כחברי כנסת לעשות זאת".
1+החוק אושר כאמור בקריאה טרומית, ברוב של 25 חברי כנסת אל מול 24 מתנגדים. בהתאם לסדר הפעולות הקבוע בכנסת במקרה שכזה, ההצעה תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון, ותשוב לכנסת לקריאה ראשונה, ובתקווה גם לשנייה, שלישית – והכנסת החוק לספר החוקים של מדינת ישראל. לפי ההצעה, המשפט, השיפוט, המינהל והריבונות של מדינת ישראל יחולו על כל מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון.
מי אתה ח"כ אבי מעוז?
אביגדור (אבי) מעוז, יו"ר מפלגת "נעם", נולד בחיפה בשנת 1956. את דרכו הציבורית החל בפעילות למען שחרור אסירי ציון ומסורבי עלייה מברית המועצות. בהמשך, היה ממקימי קיבוץ מגדל עוז בגוש עציון וממחדשי היישוב היהודי בעיר דוד.
לפני כניסתו לכנסת, מילא מעוז שורה של תפקידים בכירים בשירות הציבורי, ביניהם מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. הוא שימש גם כראש לשכתו של נתן שרנסקי כשהיה שר התעשייה והמסחר. בתפקידו במשרד השיכון פעל להרחבת ההתיישבות היהודית בנגב, בגליל וביהודה ושומרון. בשנת 2004 התפטר מתפקידו במחאה על תוכנית ההתנתקות.
1+מפלגת "נעם", בראשה הוא עומד, דוגלת בקידום ערכי היהדות במרחב הציבורי ומתנגדת לתהליך הפרוגרס. מעוז עצמו התבטא כי "טשטוש הזהויות הוא הדבר העיקרי שלשמו באנו לפוליטיקה". הוא מוכר בעמדותיו הנחרצות בנושאים נוספים כמו שמירה על המבנה המשפחתי המסורתי.
כהונתו בכנסת, החל מהכנסת ה-24, מתאפיינת בפעילות עקבית לקידום ערכי היהדות, השבת, המשפחה וארץ ישראל. בחודש אפריל האחרון פרש מעוז מהקואליציה, אותה הותיר (בזמנו) עם 60 חברי כנסת בלבד. הסיבה לפרישה הייתה משום שלדבריו כל ניסיונותיו לקדם את הרשות לזהות לאומית יהודית, לתקן נהלים במשרדי ממשלה ולהיאבק בתרבות הפרוגרסיבית – נתקלו באדישות פוליטית.
