שוב חשד לניגוד עניינים בין שופטת שדנה בתיק הקשור ללקוח של בעלה. עו"ד בנימין רוטנברג הוא שותף בכיר במשרד גולדפרב-זליגמן ובעלה של השופטת יסכה רוטנברג. אחד הלקוחות הקבועים של המשרד הוא דורי מנור. מנור הוא יו"ר ובעל השליטה המרכזי של קבוצת לובינסקי, שהשופטת יסכה דנה בתיק שלה בימים אלה.
השופטת רוטנברג, שופטת בבית המשפט המחוזי מרכז בלוֹד. היא מכהנת בכס השיפוט מאז יוני 2007. תחילה בבית משפט השלום בתל אביב, בדצמבר 2017 מונתה כרשמת בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ושנה לאחר מכן קיבלה מינוי של שופטת בבית המשפט. שופטת בכירה.
משרד גולדפרב-זליגמן הוא אחד המשרדים הגדולים בארץ שמעניק ייעוץ וייצוג משפטי לשורה של חברות בהן החברה המרכזית ליצור משקאות קלים, שידורי קשת ובנק המזרחי. כל אלו רשומות ברשימת ההימנעויות של השופטת.
אך ישנו לקוח קבוע נוסף של המשרד שאינו מופיע ברשימת ההימנעויות של השופטת רוטנברג. לקוח גדול במיוחד מיודענו דורי מנור. מנור הוא יו"ר קבוצת לובינסקי והוא מחזיק ברוב השליטה בה. הקבוצה היא אחת מיבואני הרכב הגדולים בארץ. על פי דוח של חברת הדירוג Dun and Bradstreet בשנת 2024 המחזור העסקי שלה הגיע ל-3.5 מיליארד שקל. מדובר באיש עסקים מעשירי הארץ.
1+משרדו של בנימין רוטנברג, בעלה של השופטת רוטנברג, מייצג אותו בשורה של תיקים. לקוח קבוע. הדבר הזה לא מפריע לשופטת לדון בימים אלה בתיק שקבוצת לובינסקי, היא אחד הצדדים בו. נזכיר, היו"ר ובעל השליטה בקבוצת לובינסקי הם לקוחות קבועים במשרד שבעלה של השופטת רוטנברג כאמור הוא שותף בכיר בו.
סעיף 77 לחוק בתי המשפט קובע מפורשות: "שופט לא ישב בדין ביודעו שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בתהליך או בתוצאותיו".
ואם לא די בכך, השופטת פסלה את עצמה בעבר לדון בלקוחות אחרים של בעלה, במצבים דומים: כך כתבה בדצמבר 2016 כשהייתה שופטת בית משפט השלום בתל אביב במילותיה שלה: "איני שומעת תיקים להם בנק המזרחי צד, בשל פסלות גורפת שיסודה בקרבה משפחתית לעו"ד המייצג דרך קבע בעל השליטה בבנק".
השופטת רוטנברג גם זכרה לפסול עצמה באוקטובר 2015 בתיק שאחד הצדדים שלו היה חברת פרטנר, משום שבעל השליטה שבה היה לקוח קבוע במשרד עורכי דין שבעלה היה שותף בכיר בו.
נשאלת השאלה – במה שונים בנק המזרחי וחברת פרטנר מקבוצת לובינסקי, כאשר בשני המצבים הלקוח הוא בעל השליטה? ומדוע הלקוח אינו מופיע ברשימת ההימנעויות שלה וכאן בחרה השופטת כן לדון בתיק, תוך ניגוד עניינים לכאורה?
1+גם בית משפט העליון נדרש לכך. באוגוסט 1999 הנשיא דאז השופט אהרון ברק קיבל ערעור על פסילת השופטת דליה גנות במקרה דומה. אז חברת ביטוח הייתה לקוחה קבועה של בעלה של השופטת – עו"ד במקצועו והוא נהג לייצג אותה מעת לעת. וכך כתב השופט ברק: "אין חולק על העובדה, כי ייצוג המשיבה בתיקים לא מעטים מניב הכנסה לבעלה של השופטת (ובעקיפין לשופטת עצמה)".
אין זו הפעם הראשונה שאנו חושפים ניגודי עניינים לכאורה בקרב שופטים בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. לפני חודש חשפנו כי שופטת באותו בית משפט דנה בתיקים של לקוחותיה ולקוחות של בעלה. כעת, לאחר שגם במקרה הזה עולה תמונה דומה, נשאלת השאלה: אם מדובר במקריות או בתופעה מערכתית שמחייבת בחינה מעמיקה?
תגובת דוברת הרשות השופטת: "השופטת אינה דנה בהליכים שבהם מייצג משרד עורכי הדין גולדפרב – גרוס – זליגמן. בתיק שצוין משרד עורכי הדין האמור אינו מייצג את קבוצת לובינסקי. אין מקום לכלול ברשימת המניעויות של השופטת את כל לקוחות המשרד בו עובד בעלה -עו"ד רוטנברג, אשר למען הסר ספק, אינו מייצג את הצדדים בתיק שמתנהל בפני השופטת ואינו עוסק בעניינם".
