נשיא פוליטי. נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא היום (שני) דברים בעת הישיבה לפתיחת מושב החורף של הכנסת, אך במקום לשאת נאום שפונה לכל העם – הוא בחר להתמקד בהגנה על השופט יצחק עמית והרשות השופטת – זאת לאחר שיו"ר הכנסת אמיר אוחנה ביקר את רמיסת הרשות המחוקקת ע"י הרשות השופטת – ולא כינה את עמית נשיא בית המשפט העליון.
"תראו, היה לי נאום מוכן, ארוך, פרוגרמטי , אבל זהו רגע מאוד מאוד חשוב בחיינו, והלב שלי שותת דם", טען הנשיא, "הלב שלי שותת דם מכיוון שיש הבדל בין ויכוח עקרוני, שהוא בוודאי לגיטימי ויש בו דעות לגיטימיות, לבין חוסר נימוס, פגיעה בכבוד האדם, פגיעה בכבוד רשויות אחרות ופגיעה בכבוד שופטי ישראל".

צפו: אוחנה קרא לעמית "שופט" ולא "נשיא", מהומה פרצה במליאה

הרצוג אמר כי יהיה "לפה לשופטי ישראל", שלא יכולים לדבר במליאה "מכיוון שלדעתי כשאנחנו קוברים היום שני לוחמים גיבורים, כשאנחנו קוברים היום חטוף ששב מן השבי, גופתו שבה מן השבי, כאשר אנחנו פוקדים בתים של משפחות שכולות יום-יום, אנחנו לא יכולים להתעלם לאן אנחנו גוררים את עצמנו כאומה".
הנשיא אמר כי "איש בצוואר רעהו חונקים אחד את השני ונוהגים בחוסר כבוד. ואני לא מוכן לקבל מצב של חוסר כבוד בסיסי, כשעם ישראל, במקום להתעסק בנושאים הבאמת-חשובים, מתעסק בהאם יוזמן נשיא בית המשפט העליון או לא, ותחת איזה תואר, והאם תוזמן היועצת". עוד אמר בניגוד ליו"ר הכנסת ולקול קריאות מצד חכ"ים בקואליציה "אדוני הנשיא, נשיא בית המשפט העליון, אני מקבל אותך בברכה.

הרצוג התייחס לנאומו של יו"ר הכנסת בו אוחנה דיבר על התקדים בו שופטי בית העליון פסלו לראשונה חוק יסוד "בוודאי שצריך לקבוע מהם הכללים לפסילת חוק. שבו ותתווכחו", אך שב על טענותיו ל"חוסר נימוס בסיסי".
"אבל אין בין זה לבין חוסר נימוס בסיסי, ושבירת קודים שנמשכים עשרות שנים… אני דורש מכולם לשבת ולדבר, ותאמינו לי, אני מקדיש שעות וימים, כולם יודעים את זה, לניסיון להגיע להבנות בין המערכות הללו", הוסיף ואמר "זה קשה, קשה לשאול, כי לכל אחד יש את אותו בייס מדומה, שאוי ואבוי, מה יהיה אם אני אסתכל על הבייס שלי ואני אגיד לו ההפך".
הנשיא סיכם: "אנחנו ברגע המבחן, אנחנו בשנת בחירות, אנחנו בשנה הזאת נהיה בשנת בחירות. אפשר לנהוג באיפוק, בנימוס, באחריות, או אפשר להמשיך להוציא את העיניים אחד לשני. כשלוחמינו נמצאים שם בעזה ומשפחותיהם נמצאות בעורף, כאשר הפצועים פצועים קשה, עוברים גיהינום בבתי החולים, כאשר אני ומיכל פגשנו 1,400 משפחות שנופלות לנו על הצוואר, ואני אומר להם, אני מבטיח לכם, ננסה להגיע לאחדות. אז אני זועק פה לשמיים ואומר לכולם, די. ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
