הכנסת תפתח מחר את כנס החורף בחגיגיות, אך מערכת הבחירות כבר מעבר לפינה והאתגרים של הקואליציה רבים. כל העיניים נשואות לחוקים המרכזיים, שיכריעו את גורל הממשלה.
החוק המרכזי שיעמוד במוקד הוא חוק הגיוס: יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ ביסמוט, יצטרך להציג נוסחה שתעבור גם את מבחן בג"ץ וגם את החרדים. ביסמוט כבר הגיש מסמך עקרונות לקראת כתיבת טיוטת חוק, מסמך שגרר לא מעט ביקורת גם בתוך הקואליציה עצמה. כל עוד אין הסכמה – החרם החרדי על ההצבעות נמשך משתק כמעט כל יוזמה קואליציונית.

אתגר נוסף הוא תקציב המדינה לשנת 2026. על פי החוק, הקואליציה חייבת להעביר אותו עד סוף מרץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נחוש להעביר את התקציב, שיהיה האחרון של הממשלה הנוכחית ומהווה מבחן הישרדות לממשלה וכבר הנחה את אנשי משרדו לעבוד במהירות על התקציב.
אחרי ההישגים המבצעים במלחמת התקומה, בממשלת הימין ירצו להגיע לבחירות עם הצלחות גם בנושאים אחרים: חוק השידורים של השר קרעי עתיד להגיע לקריאה ראשונה כבר בתחילת הכנס וצפוי לגרור לא מעט ביקורת מצד האופוזיציה.

במקביל, הקואליציה מתכוונת להחזיר לדיון חלקים מהרפורמה המשפטית: הצעת החוק של ח"כ רוטמן לפיצול תפקיד היועמ"ש, והחוק לקביעת הרכבים רנדומליים בבג"ץ, שימנע מנשיאת העליון לקבוע מראש את ההרכב שידון בעתירה.
ולצד אלה, יוזמה חדשה של ראש הממשלה נתניהו – "חוק יסוד למינויים", שנועד להיאבק ב"דיפ סטייט", לצמצם את הבירוקרטיה ולאפשר לממשלה למנות בעלי תפקידים בלי עיכובים מצד היועצים המשפטיים.

נתניהו הטיל את המשימה לגיבוש החוק על שר המשפטים ובקואליציה רוצים לקדם את הנושא בשבועות הראשונים של כנס החורף. במקביל, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את החוק המבקש לקבוע כי מינויי בכירים יתבצעו על ידי הממשלה בלבד, לפי הצעת השר הממונה ללא כל צורך באישור ועדת המינויים.
עוד מוקד מתיחות צפוי סביב הקמת ועדת החקירה הממלכתית לטבח השבעה באוקטובר: השאלה מי יעמוד בראשה ואת מי בדיוק היא תבדוק, כבר מעוררת עימותים קשים בין הקואליציה ולאופוזיציה.

בסופו של דבר, הקואליציה פותחת את מושב החורף במצב עדין מתמיד. מצד אחד שאיפה לחקיקה מרובה ומהירה, ומצד שני חרם המפלגות החרדיות שמאיים לתקוע את עבודת הקואליציה. האווירה במשכן כבר טעונה – כולם יודעים שמדובר במושב שיכריע אם הממשלה תשרוד או שתוביל את ישראל לבחירות.
אם הקואליציה תצליח להעביר את חוקי הליבה – היא עשויה להחזיק מעמד עד סוף הכהונה. אם לא – הכנסת ה-25 תתפזר, והמדינה תצעד רשמית לבחירות. ואולי, השאלה האמיתית היא – מתי ראש הממשלה ירצה שהיו הבחירות?
