בריאיון שהתקיים היום (חמישי) עם עודד הרוש ודנה ורון, הצהירו שירה ומשה, הוריו של הגיבור ענר שפירא הי"ד: "אנחנו לא צריכים את יום הזיכרון כדי לזכור – אנחנו כל רגע מרגישים". בנוסף אמרו כי הגבורה לא בראש מעייניהם: "מעניין אותנו שהיום האזכרה של הבן שלנו, כמו רבים אחרים שזה יום האזכרה שלהם".
דנה ורון שאלה "איזה מסר חשוב לכם להעביר ביום הזה"? משה התייחס למורשת שבנו השאיר אחריו: "גם אם אתה לא חמוש בכלל, אלא חמוש עם ערכים וטוב לב ועם אהבת הרע, אתה יכול לעמוד מול הרוע". הוא אמר כי למסיבה הגיעו "אנשים אוהבי אדם שבאו לשמוח, ומולם בא הרוע בהתגלמות. זה הטוב מול הרע בצורה הכי מובהקת שיכולה להיות".

עוד סיפר על הקרב הבלתי אפשרי, במהלכו בנו נלחם כנגד כול הסיכויים: "הקרב שם ארך למעלה מחצי שעה, מול 20 מחבלים חמושים – כשמנגד יש 30 אנשים לכודים בקוביית בטון בלי כלום. לענר שפיקד על האירוע לא היה כלום, חוץ מאהבת ישראל – עם זה הוא הציל 10 ניצולים שנמצאים בארץ".
ענר שפירא הי"ד, לוחם סיירת עורב בנח"ל, הפך ב-7.10 לסמל גבורה. הוא הוביל קבוצת צעירים למיגונית, והפך את עצמו לקו ההגנה האחרון שלהם. תוך שהמחבלים השליכו רימונים למיגונית, באומץ בלתי נתפס ענר השליכם החוצה. שבעה רימונים הצליח להרחיק, אך הרימון השמיני התפוצץ בידו והרג אותו במקום.

אביו סיפר כי בין הלכודים תחת אש נוצרה שותפות: "הם לא הכירו אחד את השני אבל נקלעו לגורל משותף. מה שהיה יפה לראות בתוך המיגונית היא את השותפות והערבות ההדדית". הוא הוסיף כי "כולם ביחד ניסו לעשות כול מה שאפשר כדי להציל את המצב. רבים לא שרדו, ויחד איתנו עוברים את יום האזכרה, אבל לשמחתנו יש גם אנשים שניצלו – מעבר להם 3 חטופים שחזרו".
