מכבית מאייר, דודתם של החטופים גלי וזיו ברמן, שיתפה היום (ראשון) בריאיון לנוי איזק על התחושות במשפחה: "אנחנו במנעד של רגשות. צריך לזכור שלפני כמה ימים היינו באמת בתהום, תרתי משמע, ביחד איתם, בפחד שליווה אותנו 24/7, ועכשיו אנחנו באמת באיזשהו אושר, בהתרגשות ובציפייה מאוד קיצוניים".
"אנחנו נמצאים בבית שלי, בבית גוברין, שהפך להיות גם הבית של אחותי", סיפרה מכבית, "סידרנו להם, הם בעצם ניצולי כפר עזה, עברו את השבת הזאת, ניצולי הטבח, והם גרים איתי מאז אותו יום. ואנחנו כולנו פה ביחד התכנסנו, כל המקורבים והחברים, להעביר את הזמן הזה ביחד".
דודתם של החטופים הדגישה: "דווקא ביום הזה חשוב לי, לצד ההתרגשות הכל כך גדולה שאנחנו חווים, צריך לזכור את כל המחיר של אותה שבת ארורה. כל כך הרבה חיילים, גיבורים, שוטרים, אזרחים, כל מי שנהרג ונרצח ב-7 באוקטובר, החיילים הגיבורים שלנו, צריך לזכור את משפחות החטופים, החללים שיקבלו לקבורה, ואנחנו מקבלים לריפוי ושיקום, וצריך להיות שם עבור כולם".
"בהתייחס למה שאנחנו מרגישים, זה באמת שנתיים שבהן פחדנו מנקישה", הוסיפה מאייר, "פחדנו פחד קיצוני על החיים של גלי וזיוי שלנו, שנחטפו כאזרחים מבלי יכולת להגן עליהם – והם עברו שם גיהינום, שאנחנו נצטרך כרגע להתרכז בטיפול ובשיקום ובריפוי שלהם".
