צפיתי בשידורי ערוץ 12 כדי לנסות ולפענח איך הם מבינים את הודעת דוברות הבית הלבן על "קבלת" acceptance תוכנית הנשיא האמריקני דונלד טראמפ על ידי ארגון הטרור הרצחני חמאס (למרות שחמאס כהרגלו לא קיבל, אלא עובד בשיטתו הקלאסית של "כן, אבל"), ועל כך שמיד לאחר מכן טראמפ "הורה" לישראל להפסיק את האש. נדמה לי שהתיזה הפרשנית שניתן לכנותה התיזה ה"ברק-רבידית" הייתה דומיננטית מאוד בערוץ 12.
וזו התיזה: טראמפ התהפך על ראש הממשלה בנימין נתניהו. זרק אותו לכלבים. הוא הורה על צעד חסר תקדים של הנחיה לישראל להפסיק את האש, בעוד שהנחיה דומה לא ניתנה לחמאס. יש הלם בירושלים. ישראל איבדה את הידיד האחרון שלה בעולם. וכמובן גם קרן בצלאל הצטרפה לתיזה הזו. ו"נעבור אל יולן כהן ממטה משפחות החטופים. מה אומרים במטה?" [לחץ על נתניהו להתקפל שוב]. קשה היה להתעלם מהשמחה של ברק רביד שישראל שוב מושפלת ונזרקת לכלבים. זה תמיד עושה טוב לטיפוסים כמותו. זה הסם שלו.
1+ירון אברהם היה זהיר יותר. הוא הצטרף לגישה שאומרת שיש סימנים המעידים על כך שטראמפ אומר שחמאס "קיבל" (למרות שהוא כלל לא קיבל) את העסקה, אבל, למוד קרבות, אמר ש"יכול להיות שיש דברים נוספים שאנחנו לא מודעים אליהם".
עכשיו בואו נציג את התיזה האלטרנטיבית לברק רביד, זו שירון אברהם לא הציג: טראמפ ונתניהו מתואמים היטב. ההישג הגדול של המתווה המשותף הוא שקודם מחזירים את החטופים, והפרטים לגבי שאר הדברים הם יותר עמומים ואין שם לוחות זמנים.
1+כשטראמפ ראה שהחמאס הודיע שהוא מוכן לשחרר את החטופים, אבל יש לו השגות על הפירוז וכו', הוא החליט "לנעוץ" את החמאס בעמדה של "קבלת" המתווה שלו, ולנסות לפתור את הבעיה "הטכנית" באיתור החטופים לצורך השבתם לישראל. נתניהו מצידו לא התייחס לתשובת החמאס, אלא אמר שישראל נערכת לשלב של החזרת החטופים. כלומר, הרעיון הוא לקחת מהחמאס את הקלף החזק ביותר שלו, ואז להמשיך לשלב כניעתו או חיסולו.
אני לא יודע איזו תיזה יותר נכונה. ההיסטוריה מעידה שברק רביד כל הזמן שוגה בפרשנותו ובבית הלבן נהנים להאכיל את הטרול במידע נגד ישראל שהוא תמיד "שמח" לפרסם. ראינו את זה קורה לאורך כל המלחמה, ובמיוחד בתרגיל ההונאה המבריק של טראמפ ונתניהו כנגד תקשורת השמאל במלחמה עם איראן. ולאחרונה גם סביב "הסכם ההגנה עם קטאר", שככל הנראה התעלם מכך שהוא גם מבוסס על "זניחת" קטאר את חמאס ובתמורה קבלה של מטריה אמריקאית להגנה.
אני נוטה לאופציה הפרשנית השניה, אבל אין לי כל מידע ממקורות פנים. אבל אולי דווקא היעדר מידע מאפשר הפעלה של שכל ישר ולמידה מתבנית העבודה של טראמפ ונתניהו מול הברק רבידים של תקשורת השמאל הישראלית. שניהם יודעים להאכיל את התקשורת השמאל בישראל במה שהיא שמחה לאכול.
מה אתם חושבים? האם ברק רביד צודק, או ששוב מכרו לו את סמי האנטי ביבי שהוא תמיד שמח לצרוך?
