לאחר חודשים ארוכים של ציפייה ממושכת, הממשלה צפויה להתכנס הערב (שלישי) ולאשר את מינויו המיוחל של האלוף דוד זיני לראשות השב"כ. גם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה צפויה להשתתף. בשמאל כמובן מוכנים כבר עם עתירות נגד המהלך, אך המינוי שאושר בוועדת גרוניס נראה קרוב מתמיד. לקראת ההצבעה, קיבלו השרים את הצעת ההחלטה המלאה, שמגוללת דרמה משפטית וביטחונית חסרת תקדים סביב אחד המינויים הרגישים במדינה.
המסמך קובע כי הייעוץ המשפטי לממשלה אינו מוצא "מניעה משפטית" לאשר את המינוי, אך מבהיר כי הדרך לאישור הייתה רצופה במהמורות. כפי שעולה מחוות הדעת המשפטית הנלווית, נקודת המוצא לסערה הייתה קביעת בג"ץ מ-21 במאי 2025, לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים כאשר החליט להדיח את ראש השב"כ הקודם, רונן בר, וזאת בשל חקירות הנוגעות למקורביו בפרשת המסמכים ו"קטאר-פייק".
1+המסמכים מציינים כי למחרת פסק הדין, ב-22 במאי, הודיע ראש הממשלה על החלטתו למנות את האלוף זיני לתפקיד. מהלך זה הוביל לעתירות נוספות לבג"ץ, שבסופן גובש מתווה שאיפשר לראש הממשלה להציג את מועמדותו של זיני לוועדה המייעצת רק לאחר 60 יום, ב-11 בספטמבר.
במכתב ששיגר גיל לימון לוועדת גרוניס ב-17 בספטמבר, הוא מציין כי התקבל "מידע רגיש שייתכן שאף יחייב עריכת בירורים נוספים מול גוף ביטחוני" בעניינו של המועמד. לימון טען כי בשל ניגוד העניינים המקורי של ראש הממשלה, על הוועדה לבחון את המינוי בקפדנות יתרה, תוך התייחסות ל"טוהר המידות של הממנה ושל הליך המינוי".
1+בסופו של דבר, ועדת גרוניס קבעה כי לא נמצאה בעיה של "טוהר המידות" במינויו של זיני עצמו. עם זאת, כדי להתמודד עם ניגוד העניינים המתמשך של ראש הממשלה, גובש פתרון חריג: השרים קיבלו עדכון כי במסגרת מינויו, האלוף זיני חתם על הסדר ניגוד עניינים מיוחד.
על פי ההסדר, בכל מקרה שבו יובאו בפניו "פניות כלשהן הנוגעות או משפיעות על ענייניו האישיים או הפוליטיים של ראש הממשלה, לרבות ענייני משפטו הפלילי", יהיה עליו לפנות באופן מיידי ליועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי כדי לקבל הנחיות. מדובר למעשה בהקמת "חומת אש" משפטית בין ראש הממשלה לראש השב"כ, שנועדה להבטיח שהשירות לא יושפע מצרכיו האישיים של הדרג המדיני. בכך, המינוי צפוי להיות מאושר, אך תחת פיקוח משפטי הדוק וחסר תקדים.
